עמ"נ 69955-01-24

תקציר

פסק הדין דן בערעור על היטל השבחה שהוטל על המערערים בעקבות אישור תכנית מתאר שהעלתה את ערך קרקעותיהם. בית המשפט מסביר את המסגרת המשפטית להטלת היטלים על קרקע משופרת ואת הליכי הערעור על החלטות מסוג זה. הוא מתאר את היקף ההתערבות המצומצם של ועדת הערר ובתי המשפט בקביעתו של שמאי מכריע בנוגע להערכות שווי מקרקעין. פסק הדין דוחה את טענות המערערים כי השמאי המכריע סטה מעמדתו, התעלם מעסקאות ההשוואה ביניהם ואימץ את הערכת המשיב ללא אימות. נמצא כי ועדת הערר בחנה די הצורך את החלטות השמאי ולא ראתה עילה להתערבות. בית המשפט דוחה גם את טענותיהם החדשות של המערערים ואת טענותיהם שלא הועלו בהליכים קודמים, ומציין כי התעלמותו של השמאי המכריע מעסקאות המכר שלהם הייתה מוצדקת. כמו כן, פסק הדין מתייחס לניסיונם של המערערים להסתמך על חוות דעת נפרדות של מומחים לגבי מקרקעין סמוכים, תוך הדגשה כי חוות דעת אלה לא הוצגו בפני השמאי המכריע או ועדת הערר ואינן רלוונטיות למקרה הנוכחי. בסופו של דבר, בית המשפט מגיע למסקנה כי החלטת ועדת הערר לאמץ את חוות דעתו של השמאי המכריע הייתה סבירה ודוחה את הערעור ופוסק הוצאות למשיב.