ע"א 1160/08

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על קביעת השמאות של היטל ההשבחה על מקרקעי המערערת. בית המשפט טוען כי הערעור נעדר טענות משפטיות ויש להפנותו לערכאות אחרות בהתאם לסעיף 4(ג) לתוספת. המערערת טענה כי על הנכס שלהם, הסמוך למגרש הבטוח, צריך להיות היטל השבחה דומה כפי שהוסכם בחוזה ומבוסס על עקרון השוויון. עם זאת, בית המשפט דחה את הטענה בקובעו כי שתי החלקות הן בבעלות נפרדת ולכן אינן נחשבות לקרקע משותפת. יתר על כן, ההבדל המשמעותי בהיטל ההשבחה בין שתי החלקות מוצדק משום שהשמאי המכריע פועל במקצועיות ושוקל גורמים שונים לכל נכס. בית המשפט דחה גם את הטענות בדבר חוסר תום לב, תביעות חוזיות ודרישות מיוחדות מבלי למצוא כל בסיס משפטי. תחת זאת, הציע בית המשפט כי ניתן יהיה לדון בטענות המערער בבית משפט לעניינים מנהליים. עם זאת, פסק הדין מקבל את הערעור ומכיר בכך שהוא מעורר שאלות משפטיות מהותיות. היא מדגישה כי היטל ההשבחה צריך להיות שווה לנכסים הכלולים באותה תכנית מאושרת. מאחר שלא הוחלט לדחות את השומה, מציין בית המשפט כי היה מקום לראות בהערכת המגרש "לוח שומה". היא גם מדגישה את עקרון השוויון ואת חזקת התקינות במקרים כאלה. לפיכך, מחליט בית המשפט להחזיר את הדיון לבית משפט קמא להמשך עיון והכרעה, לרבות האפשרות להחזיר את השמאי לשמאי המכריע לצורך תיקון. המשיב חויב לשלם הוצאות בסך 30,000 ₪, והפיקדון של המערערת יוחזר.