רע"א 4288/15

תקציר

הכרעת בית המשפט בתיק זה מתמקדת בסוגיה המורכבת של התיישנות וזכותו של הפרט להגיש תביעות במצבים של "חיים בעוולה" ו"הולדה בעוולה". בית המשפט נמנע מלקבוע כלל גורף, שעלול להקריב תוצאות צודקות במקרים ספציפיים למען הוודאות. משמעות החלטה זו היא כי פסיקה לגבי מקרים פרטניים תתקבל ככל שיתעוררו, במטרה להתאים את ההחלטה לנסיבות הייחודיות של כל ערכאה. השאלה הקריטית נגעה לשאלה האם יילוד יכול להגיש תביעת "חיים בעוולה" אם תביעת "הולדה בעוולה" של ההורים לא הוגשה בתוך תקופת ההתיישנות. בית המשפט בחן שלוש דרכים אפשריות: האחת, לקבל את העובדה שהתביעה נדחית אם להורים היה מספיק זמן להגיש; שתיים, לבחון אם נסיבות מקרה ספציפיות מצדיקות את הארכת תקופת ההגשה; ושלוש, קביעת תאריך חתך ברור, שבית המשפט בחר בו בסופו של דבר. החלטה זו מאפשרת המשך הגשת תביעות עד ליום 28.8.2015. בית המשפט הדגיש כי הוראות מעבר צריכות להבטיח כי לתובעים פוטנציאליים, המושפעים משינויים בפרשנות המשפטית, תינתן הזדמנות הוגנת להגיש תביעות, תוך איזון בין ודאות לנתבעים לבין התחשבות בצדק עבור התובעים. בית המשפט הדגיש כי גמישות שיפוטית וראיית הנולד נחוצות כאשר שינויים משפטיים משפיעים על ההליך, במיוחד כאשר זכויות יסוד מונחות על כף המאזניים.