ע"א 1022/08

תקציר

הערעור והערעור שכנגד נובעים מפסק דין של בית משפט השלום בתל אביב לטובת המשיב, מרדכי גונטז, אשר תבע פיצויים בגין פגיעה בעבודה מהמערערת, מנורה חברה לביטוח בע"מ. בית המשפט קמא מצא את חברת הביטוח אחראית לפציעתו של גונץ ופסק לו פיצוי בסך של כ-101,575 ₪ לאחר ניכוי אשמתו התורמת ותשלומים מהמוסד לביטוח לאומי. שני הצדדים ערערו על פסק הדין. ערכאת הערעור דחתה את טענת חברת הביטוח כי היא אינה אחראית בשל הודעה מאוחרת על התאונה, וקבעה כי החברה יכלה לברר בנקל את נסיבות החבות. בית המשפט גם אישר את קביעתו של בית משפט קמא בדבר אחריות החברה, וקבע כי היעדר שיטת עבודה והכשרה מהווה רשלנות. עם זאת, בית המשפט סירב להפחית את האשמה המיוחסת לגונטז. בסוגיית הנכות הסכים בית המשפט עם קביעתו של בית משפט קמא בדבר שיעור נכות רפואית ותפקודית בשיעור של 5%. באשר לגובה הפיצוי, ערכאת הערעור נמנעת בדרך כלל מלהתערב, אך במקרה זה קיבלה את הערעור שכנגד על שתי טעויות מתמטיות בפסק הדין, והוסיפה לפיצוי כ-70,000 ₪. השופטת רות לבכר שרון המליצה לדחות את ערעור חברת הביטוח ולקבל חלקית את הערעור שכנגד, ולפסוק לגונטז פיצוי נוסף בסך 68,200 שקל, בצירוף ריבית ומע"מ.