ע"פ 8219/13

תקציר

פסק הדין נשוא הערעור מתייחס למקרה של נטישה לאחר פציעה ושיבוש הליכי משפט בעקבות תאונת דרכים. נמצא כי המערער מס' 1 נהג ברשלנות ופגע בהולך רגל, לא נכנע במעבר חצייה ועזב את המקום מבלי להגיש עזרה. בתחילה טען המערער מס' 1 כי לא נהג, אך לאחר שהמשטרה מצאה סרטוני אבטחה של האירוע והיו עדים לעדויות, הודה. עם זאת, מאוחר יותר טען כי הודאה זו ניתנה תחת לחץ וללא אזהרות מתאימות. בית המשפט מצא את ההודאה קבילה, ויחד עם ראיות אחרות, מספיקה כדי להרשיעו. בית המשפט המחוזי הרשיע הן את המערער מס' 1 והן את אביו, המערער מס' 2, אשר ניסו לשבש את החקירה באמצעות שטיפת הרכב ומסירת הצהרות כוזבות. על המערער מס' 1 נגזרו ארבע וחצי שנות מאסר, 10 שנות פסילה מלנהוג, קנס בסך 5,000 ₪ ופיצוי בסך 80,000 ₪ לנפגע. על המערער מס' 2 נגזרו שנה וחצי מאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 ₪. המערערים טענו להקלה בעונש בשל הנסיבות, אך בית המשפט מצא את העונשים הולמים בהתחשב בחומרת העבירות. השופט נ' סולברג נתן את פסק הדין, עליו הסכימו השופטים ח' מלצר וד' ברק ארז.