עס"ק 52/05

תקציר

בהליכים הנוגעים לתחולת הסכמים קיבוציים לאחר פרישת מעסיק מארגון מעבידים, ניתנה החלטה זמנית לאור דחיפות העניין, עד למתן פסק הדין הסופי. מדובר בעיריית קריית גת ובמועצה האזורית לכיש, שהחליטו בשנת 2004 לעזוב את מרכז השלטון המקומי ולבטל את כל ההסכמים הקיבוציים החלים כחלק מתוכניות הבראה המתחייבות מגירעונות כספיים משמעותיים. תוכניות אלה, שתואמו עם משרד הפנים, כללו גם פיטורים, שהובילו למחלוקות על המשך ההסכמים הקיבוציים וזכויות הפיטורים. איגוד MAUF טען כי פיטורים לא צריכים להתרחש ללא הסכמתה ברמה הלאומית. בתי הדין האזוריים הוציאו פסקי דין שונים: בית המשפט בקריית גת צידד באוטונומיה של העירייה לאחר הנסיגה, ואילו בית המשפט בלכיש הדגיש את המשך ההקפדה על הסכמים פרטניים והליכי פיטורים כדין. צוין כי פיטורים צריכים לקחת בחשבון יחסי עבודה ארוכי שנים ופעולות אפשריות בחוסר תום לב, כגון פיטורים הכרוכים בניגודי עניינים. סעד זמני ניתן כדי לאזן את האינטרסים של הצדדים המעורבים עד להחלטה סופית, המאפשר פיטורים מסוימים אם הוסכם על ידי הוועדות המקומיות, אך מונע אחרים עד להליכים נוספים או הסכמים חדשים. ההחלטה גם חייבה שימוע אישי לכל עובד שפוטר ואסרה על גיוס עובדים חדשים במקום המפוטרים. בית המשפט ביקש מסמכים נוספים לבירור החברות והחובות במרכז השלטון המקומי. החלטה זו אינה מסיימת את השחרור מהסכמים קיבוציים אלא נועדה לשמור על הגינות ויציבות תפעולית עד לפסק דין סופי.