דנ"פ 9384/01
פסק-דין עליון
תקציר
בפסק דין מורכב שכלל שני מקרים, אל-נסאסרה וקוסטין, בחן בית המשפט את פרשנות המונח "ביודעין" ביחס להרשעות פליליות שנמחקו או התיישנו לפי חוק המרשם הפלילי. השופט אנגלרד טען כי "ביודעין" מחייב את המורשע לדעת באופן סובייקטיבי על זכויותיו החוקיות שלא לגלות הרשעות כאלה. במקרה של אל נסאסרה, בית המשפט מצא כי המבקש לא היה מודע לזכותו שלא לחשוף הרשעה מיושנת וקבע כי לשכת עורכי הדין לא הייתה צריכה לשקול מידע זה, ולאפשר את ערעורו. במקרה של קוסטין, לעומת זאת, הוא היה מודע לזכויותיו, אך בית המשפט החליט שהוא לא סיפק "ביודעין" ראיות להרשעתו שנמחקה משום שלא ויתר על זכותו להגנה מפני גילוי. לפיכך, בית המשפט פסק לטובת קוסטין. ההחלטה משקפת מתח בין עקרון השיקום לעבריינים לבין האינטרס הציבורי בשמירה על טוהר המידות של מקצוע עריכת הדין. בעוד פסק הדין הדגיש את הצורך בביקורת חקיקתית שתאפשר ללשכת עורכי הדין לשקול הרשעות כאלה, הוא אישר את החשיבות של הגנה על זכויות הפרט אלא אם כן הוא מוותר עליהן במודע. בית המשפט המליץ על תיקוני חקיקה שיאזנו אינטרסים אלה כראוי, תוך התמקדות במקצועות הדורשים אמון ציבורי גבוה.
חקיקה מקושרת
דנ"פ 9384/01 מוחמד אל נסאסרה נ' לשכת עורכי-הדין בישראל, עליון (15.11.2004)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.