רע"א 28547-01-23

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטה קודמת. ההחלטה המקורית, שניתנה על ידי בית משפט השלום בהרצליה, דחתה את בקשת התובעים לעיכוב הליכים בנוגע למימוש משכנתא. מקרה זה נובע מהסכם הלוואה שנחתם בין התובעים לנתבעים, מיום 14.11.2019. התובעים הגישו תביעה בפברואר 2022 בבקשה לבטל את הסכם ההלוואה ולבטל את הליכי ההוצאה לפועל הנלווים. הנתבעים הכחישו את הטענות, ובית המשפט מצא כי התובעים לא סיפקו הצדקה מספקת לאי יכולתם להחזיר את ההלוואה. התובעים ביקשו לעכב את ביצוע המשכנתא על מקום מגוריהם, בנימוק של נסיבות אישיות קשות, לרבות מחלתה של המבקשת ואובדן בעלה לאחרונה. עם זאת, בית המשפט קבע כי סיכויי התביעה של התובעים אינם חזקים דיים כדי להצדיק שיהוי, במיוחד בהתחשב בכך שהתובעים היו מיוצגים על ידי עורך דין בעת חתימת הסכם ההלוואה. כמו כן, בית המשפט הטיל ספק במצבם הכלכלי של התובעים ובמאמצים שנעשו לפירעון ההלוואה. גם בקשת רשות הערעור, שהוגשה למעלה מחודשיים לאחר ההחלטה המקורית, נדחתה, בשל שיקול דעתה הרחב של בית המשפט הפרוצדורלי בעניינים אלה והנסיבות החריגות הנדרשות להתערבות בערעור. בית המשפט הדגיש כי נסיבות התובעים נשקלו בכובד ראש על ידי בית המשפט המקורי, והדחייה הייתה מוצדקת על יסוד סיכוייה המפוקפקים של התביעה ומאזן הנוחות. משכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, תוך שמירה על ההחלטה המקורית וחיוב התובעים בכיסוי הוצאות הנתבעים ושכר טרחת עורכי הדין.