ת"צ 5453-02-15

תקציר

בית המשפט מקבל את ההודעה על חדלות פירעון ודוחה את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית וכן את התביעה עצמה. זאת, בהתבסס על סעיף 9 לחוק התובענות הייצוגיות, הקובע כי על בית המשפט להמתין 90 יום בטרם ידון בבקשה להשבת רכוש נגד רשות, ואם הרשות תפסיק לגבות את התשלומים הנתבעים בתקופה זו, התיק יימחק. מאחר שהמועצה המקומית הכריזה על חדלות פירעון והפסיקה לגבות תשלומים רטרואקטיביים, השופט מחליט שלא ניתן לאשר את התביעה הייצוגית. עם זאת, השופט קובע כי המבקש ובא כוחו זכאים לגמול ושכר טרחה בגין טרחתם. בהתייחס למקרים קודמים, השופט מחליט כי המבקש יקבל שכר של 25,000 ₪ ובא כוחו של המבקש יקבל שכר טרחה בסך 105,000 ₪ (כולל מע"מ). השופט מחשב את ההטבה לנישומים בשטח המועצה הנובעת מהבקשה בכמיליון שקל וקובע כי 13% מסכום זה הוא סכום מתאים, בהתחשב בכך שלא היה סיכון או השקעה גדולים הכרוכים בתיק וכי ההודעה על חדלות פירעון עיכבה אותו. בנוסף, דוחה השופטת את טענות המועצה בדבר היעדר עילת תביעה אישית של המבקש, וקובעת כי טענות המועצה בדבר אי דיווח של המבקש על תוספת בנייה אינן מוצדקות. פסק הדין מזכיר גם את ההשפעה המרתיעה של תביעות ייצוגיות מסוג זה נגד הרשויות ומציין כי הקופה הציבורית כבר מוגנת בחוק. התביעה נדחית, והמשיב מחויב לשלם למבקש את הסכומים הנזכרים לעיל.