עת"מ 10025-05-14

תקציר

העותר, אזרח סודאני, מערער על חוקיות צו השהייה במתקן חולות מכוח תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות. העותרת טוענת כי התיקון פוגע בכבוד האדם ובזכות לחירות, נעדר שימוע כדין והוא סלקטיבי ומפלה. המשיב מצדיק את הצו כאמצעי למניעת הסתננות מלהשתקע ולעבוד בישראל. בית המשפט, בעודו נמנע מלהתייחס לחוקתיות התיקון, מוצא את אמות המידה של המשיב למתן צווי עיכוב הליכים בלתי סבירים ושרירותיים. היא קובעת כי הקריטריונים, המקבצים מסתננים על פי ארץ מוצאם, אינם עולים בקנה אחד עם כוונת המחוקק העומדת מאחורי סעיף 32ד(א) לחוק, המחייב בחינה פרטנית של כל מקרה. באשר לאזרחי אריתריאה, מדיניות אי-הגירוש של המדינה סותרת את תפיסת הקושי בגירוש. עבור אזרחי סודאן יש צורך בבחינה של כל מקרה לגופו, והמדיניות הנוכחית אינה מספקת. אשר לעותר, בית המשפט מבטל את צו השהייה, מחייב דיון כדין, ומחייב דיון פרטני בעניינו. המשיב מצווה לשאת בהוצאות העותר.