בב"נ 4649-07-22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה לביטול צו איסור הפרסום. המבקשים הפעילו "וילת אירוח", והשכירו אותה ללינת נופש קצרת טווח ללא ההיתר הנדרש, בניגוד לייעוד הקרקע. המבקשים טענו כי השכרתם לטווח קצר היא למגורים, אך בית המשפט דחה טענה זו, תוך יישור קו עם פסקי דין קודמים המבחינים בין דירות נופש קצרות טווח למגורי קבע. השימוש בווילה, המאופיין בהשכרות תכופות, קיבולת אורחים גבוהה ושירותים מסחריים, מאשר שמדובר בעסק אירוח. השכרת הווילה לשהיות פנאי קצרות טווח היא שימוש אסור ויש להפסיקה לאלתר. המבקשים רשאים להשתמש בקרקע אך ורק למגורים. החלטה זו מנומקת בצורך למנוע שימוש בלתי חוקי בקרקע, והמבקשים לא הביאו ראיות מספיקות המצדיקות את ביטול הצו. גם טענתם לאכיפה בררנית לא צלחה. משכך, הצו נותר על כנו, ועל המבקשים לעמוד בשימוש המותר בקרקע. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של הצדדים ביום 16.9.22.