בג"צ 5503/94

תקציר

פסק הדין עוסק בדיון משפטי מורכב סביב עתירה נגד חוק המחייב בעלי רכב לשלם אגרה לרשות השידור, גם אם ברכבם לא הותקנו מקלטי רדיו. בית המשפט, בעיקר בראשות השופט גולדברג, דחה את העתירה בקובעו כי תיקון החוק משרת תכלית ראויה. מסקנה זו מתחזקת בטיעונים המדגישים את הצורך בגבייה יעילה של אגרות כדי להבטיח את עצמאותה הכלכלית של רשות השידור, ולאפשר לה לתפקד ללא משוא פנים כפלטפורמה לשירות הציבור. השופט גולדברג קבע כי הטלת אגרות על כל בעלי הרכב, ללא קשר לנוכחות ברדיו, מפחיתה את הנטל הכלכלי על אזרחים שומרי חוק ועומדת בדרישות המידתיות. עם זאת, השופט חשין חלק על כך, וטען כי האגרה אינה סבירה ואינה הוגנת כלפי מי שאין לו מקלטי רדיו ברכבו. הוא הדגיש את עקרונות הצדק וההגינות, וטען כי צרכיה הכספיים של רשות השידור אינם צריכים להצדיק הטלת נטל על אנשים ללא כל זיקה שירותית רלוונטית. לדברי השופט חשין, פירוש האגרה כמס אינו מקל על הסוגיה העקרונית של הטלת חיוב במקום בו לא ניתן שירות. בסופו של דבר, דעת הרוב צידדה בחוקתיות החוק, תוך יישור יעילות ומימון עצמאי כעילות מוצדקות לאגרה, ובכך דחתה את העתירה.