ת"פ 181/08

תקציר

הנאשם הואשם בשורה של עבירות, בהן סיכון חיי אדם בנתיב תנועה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה בשכרות והחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית. כתב האישום נבע מאירוע בו הנאשם נרדף על ידי המשטרה בגין נהיגה בחוסר זהירות ולא עצר. לטענת המשטרה, הנאשם ניסה לדרוס את הניידת וסיכן את חיי השוטרים. הנאשם טען כי לא היה מודע למרדף ולא ניסה לדרוס את ניידת המשטרה. השופט הרשיע את הנאשם בסיכון חיי אדם בנתיב תנועה, אך זיכה אותו מהאישומים האחרים. השופט מצא כי גרסת הנאשם לאירועים אינה אמינה וקיבל את עדויות השוטרים לפיהן הנאשם ניסה לדרוס את הניידת תוך סיכון מודע לחיי השוטרים. השופט הדגיש כי העבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תנועה היא עבירה חמורה, שהעונש עליה הוא עד עשרים שנות מאסר, והיא מיושמת במקרים שונים של נטילת סיכון במודע. באשר לאישום של נהיגה בשכרות, קבע השופט כי בעוד שתוצאות בדיקת הדם אינן קבילות בשל אי ביצוע הנוהל הנדרש, ראיות אחרות – לרבות עדותו של הנאשם עצמו כי צרך אלכוהול – אינן מוכיחות די הצורך כי הנאשם נהג בגילופין. בגין האישום של החזקת סם מסוכן, זיכה השופט את הנאשם מאחר שהתביעה לא הצליחה להוכיח כי החומר שנמצא בכיסו הוא אותו חומר שנשלח לבדיקה. ככלל, הרשיע השופט את הנאשם בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תנועה בזדון לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין וזיכה אותו מכל יתר העבירות.