ת"פ 26710-05-13

תקציר

הנאשם הואשם בשוד לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין בגין חטיפת אייפון מידו של המתלונן. הנאשם הכחיש תחילה את המיוחס לו אך בהמשך הודה בעובדות שהוצגו בכתב האישום. המחלוקת הייתה האם המעשה מהווה שוד או גניבה. בית המשפט היה צריך לקבוע אם מדובר באלימות, שכן ההבחנה בין שתי העבירות היא שימוש באלימות או איומים באלימות. התביעה טענה כי עצם חטיפת הטלפון הייתה כרוכה במידה של אלימות הטבועה במעשה, ואילו ההגנה טענה כי לא הייתה אלימות באירוע. בית המשפט בחן את הפסיקה בנושא ומצא כי בפסקי דין קודמים נקבעו מספר מבחנים לקביעת קיומה של אלימות, ובהם מבחן ההתנגדות האקטיבית, מבחן המודעות, מבחן האחיזה ומבחן הכוח. באמצעות מבחנים אלה, מצא בית המשפט כי הודאתו של הנאשם כי נטל בכוח את האייפון מידו של המתלונן, יחד עם דברי המתלונן המתארים את האירוע, מהווים ראיה מספקת למעשה כוח המבסס את יסוד האלימות הנדרש להרשעה בשוד. לפיכך, הרשיע בית המשפט את הנאשם בשוד, כהגדרתו בסעיף 402(א) לחוק העונשין. פסק הדין ניתן בנוכחות הצדדים ביום 11.2.2014.