בש"פ 2215/06

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על מעצרו של חייל שעליו הורה בית המשפט הצבאי לערעורים. המערער טען כי החלטת בית המשפט הצבאי לערעורים לעצור את החייל עד ליום 15.3.2006 אינה מוצדקת וכי קיימות חלופות מעצר. עם זאת, השופט ששמע את הערעור שבפניהם קבע כי אין להם סמכות לדון בתיק לפי חוק השיפוט הצבאי. עוד ציין השופט כי הערעור לא פעל על פי ההליך המשפטי הנכון וכי הבקשה להכריז על סעיף בחוק השיפוט הצבאי בטל אינה ראויה ומוקדמת מדי, מה גם שהיא לא נטענה או הוזכרה כראוי במהלך הדיון. יתר על כן, השופט הדגיש כי קביעת חוקתיותה של הוראת חקיקה, במקרה זה, חרגה מתחום הערעור ואינה הדרך המתאימה לערער על תוקפו של חוק. בעקבות זאת נדחה הערעור וצו המעצר הראשוני נותר בעינו. החלטה זו התקבלה מבלי לפגוע לגופן של נימוקי הערעור והותירה את שאלת ההליך הראוי לדיון עתידי.