ת"א 2519/06

תקציר

המבקשים, מנויי בזק - חברת התקשורת לישראל בע"מ (להלן: "בזק"), הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה. לטענת המבקשים, בזק גובה ממנויה את התשלום הקבוע גם לאחר הפסקת השירות ביוזמתה בשל אי תשלום, בניגוד לתקנות התקשורת. בנוסף, בזק מנתקת קווים נוספים הרשומים על שם מנויים אלה וגובה מהם תשלום קבוע ודמי חידוש חיבור, הכל בניגוד לחוק. המבקשים טענו כי בכך מתעשרת בזק שלא כדין על חשבון מנוייה. בזק טענה כי היא פועלת בהתאם לחוק וכי טענות המבקשים משוללות כל יסוד. בית המשפט קבע כי המבקשים ביססו תשתית עובדתית ומשפטית מספקת לתמיכה בטענותיהם בדבר גביית האגרה הקבועה לאחר הפסקת השירות. בית המשפט מצא כי טענותיה של בזק בהקשר זה אינן מבוססות על תשתית עובדתית או ראייתית כלשהי ודחה אותן. עוד קבע בית המשפט כי בזק רשאית לנתק קווים נוספים הרשומים על שם המנוי, וזאת בהתאם לתקנות ובהתאם להיגיון המסחרי. עוד קבע בית המשפט כי בזק רשאית לגבות את האגרה הקבועה ואת אגרת חידוש החיבור עבור הקו הנוסף, אך רק עד למועד הפסקת השירות. באשר לעילות של הטעיה וניצול לרעה של מעמד על ידי בעלי מונופולין, קבע בית המשפט כי אלה נבלעים בעילה של אי חוקיות ולכן אין להם סיכוי סביר להיות מוכרעים לטובת הקבוצה. בהתאם לכך, הבקשה לאישור התובענה הייצוגית נענתה בחלקה ונדחתה בחלקה. הפעולה אושרה ככל שהיא נוגעת לגביית התשלום הקבוע לאחר הפסקת השירות, בין אם בשורה שבה נצבר החוב ובין אם בשורה הנוספת. הפעולה התמקדה בעילה של עשיית עושר שלא כדין ולא בעילה של הפרת חובה חקוקה. נקבעו הגדרת קבוצת התובעים ופרטי התובע המייצג ובא כוחו. בקשת האישור נדחתה ככל שהדבר נוגע לניתוק הקו הנוסף, גביית האגרה הקבועה עד להפסקת השירות וגביית אגרת חידוש החיבור עם חיבורו.