ע"א 1751/18

תקציר

פסק הדין דוחה את ערעורי התובעת והמל"ל על החלטת בית המשפט המחוזי, ומקבל את ערעורי עיריית אשקלון והראל, ופוטר אותם מאחריות לנזקי התובע. דחיית התביעה נגד סרגיי והדר על ידי בית המשפט המחוזי נתמכת, שכן ערכאת הערעור אינה מתערבת בקביעותיה העובדתיות של הערכאה הנמוכה יותר. באשר לחבות העירייה, נקבע בפסק הדין כי היתר הבנייה לא ציין את השימוש באסבסט לגג המוסך, והעירייה לא יכלה לצפות את התאונה. פסק הדין מדגיש את הצורך להימנע מהטלת אחריות מופרזת על רשויות המדינה לנזקים הנובעים מסמכויות שלטוניות, שכן הדבר עלול להעמיס עליהן תביעות נזיקין ולהשפיע לרעה על הציבור. במקום זאת, האחריות צריכה להיות מוטלת על עושי העוולה הישירה. עוד צוין בפסק הדין כי פעולות העירייה לא היו הגורם הישיר לנזקי התובע, והקשר הסיבתי נעדר במקרה זה. השופט אלרון מסתייג מעמדותיו של השופט וילנר בנוגע לחבות העירייה, וסבור כי על העירייה לצפות נזקים שהפוגע הישיר לא צפה. עם זאת, שני השופטים מסכימים כי לא נפל פגם במתן רישיון העסק, מה שהופך את הדיון לאקדמי. כל צד יישא בהוצאותיו, והוצאות העירייה מפסק הדין של בית המשפט המחוזי יבוטלו.