עת"א 24387-08-11

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לשתי עתירות בעניינו של אדם, המכונה המשיב, הנמצא בבידוד ממושך בעודו ממתין לתום ההליכים המשפטיים הקשורים למספר אישומים פליליים חמורים. העתירה הראשונה היא בקשת העותר (ככל הנראה המדינה או מי מטעמה) להאריך עוד יותר את תקופת הבידוד של המשיב, והשנייה היא בקשת המשיב להתיר לו לשאת את אשתו. באשר להארכת הבידוד, השופט קובע כי המידע המודיעיני וההערכות של הגורמים הרלוונטיים מצדיקים את המשך מעצרו של המשיב מטעמי ביטחון. השופט מדגיש את אופייה המניעתי והצופה פני עתיד של ההפרדה ומציין כי אין מדובר באמצעי ענישה. השופט מכיר בעקרון המוצא האחרון במקרים כאלה, אך נחה דעתו כי קיים בסיס ממשי לחששותיו של העותר מפני מעשיו האפשריים של המשיב אם ישוחרר מבידוד. לפיכך, השופט פוסק לטובת העותר ומאפשר את המשך מעצרו של המשיב בבידוד למשך שישה חודשים נוספים. בהתייחסה לבקשת המשיב לביקורי התייחדות, מכירה השופטת בכך שמדובר בזכות יחסית שיש לאזן בינה לבין אינטרסים אחרים כגון צו מאסר, ביטחון ושלום הציבור. השופט מציין כי מידע מודיעיני מצביע על פעילות פלילית מתמשכת של המשיב, גם מאחורי סורג ובריח, ומערבת את אשתו. השופטת מדגישה כי מידע זה משכנע וכי אין די בביקוריו ה"פתוחים" של המשיב עם אשתו כדי לענות על צרכיו הזוגיים, נוכח היעדר הפיקוח ואופי המפגשים הללו. יתר על כן, השופט מדגיש את ההבחנה בין ביקורים לבין אינטימיות פיזית ישירה. השופט מגיע למסקנה כי החלטת שירות בתי הסוהר למנוע מהמשיב ביקורי התייחדות מוצדקת וראויה, בהתחשב בנסיבות ובהערכות המודיעיניות. עם זאת, השופט מציין כי החלטה זו תיבחן מחדש אם ישתנו הנסיבות או לאחר זמן מה. פסק דינו של השופט נועד לאזן בין זכותו של המשיב לביקורי התייחדות לבין אינטרס המדינה לשמור על הביטחון והסדר, ובסופו של דבר לצדד בכך בשל המידע המודיעיני המשכנע שהוצג. ההחלטה נמסרת שלא בנוכחות הצדדים וכוללת הוראות להעברת פסק הדין לרשויות המעורבות והחזרת מסמכים חסויים.