בג"צ 10440/08

תקציר

העתירה המדוברת מתייחסת לזמן התגובה של עובד ציבור, מנכ"ל המשרד, לפניות של אזרחים. העותרים, ששלחו בקשות מרובות למנכ"ל בנושאים שונים בתחום הגנת הצרכן, לא קיבלו תשובה אלא לאחר שהגישו עתירה לבית המשפט. בית המשפט מכיר אמנם בחשיבות היענות מהירה של עובדי ציבור לבקשות האזרחים, אך מציין גם כי העתירה אינה עומדת בתנאי הסף לקבלה מיידית, שכן היא מאגדת בקשות מרובות של עותרים שונים לעתירה אחת. בדרך כלל, עיוות פרוצדורלי כזה יוביל לדחיית העתירה על הסף, אך בית המשפט נוטה לבחון לגופה של העתירה עוד יותר. העתירה מבקשת לעשות שימוש בסמכויות המנכ"ל לפי חוק הגנת הצרכן כדי לטפל במקרים שונים של פרסום מטעה לכאורה על ידי חברות שונות. סמכויות אלה כוללות פיקוח, חקירה ויכולת לקבל התחייבויות בכתב מסוחרים לחדול מנוהגים המפרים את החוק. החוק קובע גם סעדים מינהליים, לרבות סנקציות, פיצויים וצווי מניעה, אותם מבקשים העותרים להפעיל. אמנם, על הממונה מוטלת החובה לבחון באופן שוטף את הצורך להפעיל את סמכויותיו המינהליות, אך החלטתו שלא לעשות כן במקרה זה לא הייתה בלתי סבירה. הוא נימק את עמדתו בכך שהעדיף להמתין לתוצאות ההליכים האזרחיים באותם עניינים בטרם יפעיל את סמכויותיו, וזו גישה סבירה. כמו כן, הממונה בחן טענה ספציפית בנוגע לפרסום על חפיסות סיגריות "אור" וקבע כי הוא אינו מפר את הוראות הגנת הצרכן. תגובה זו אמנם נשלחה לאחר הגשת העתירה, אך על בית המשפט לנהוג באיפוק ולהימנע מהחלפת שיקול דעתו בשיקול דעתה של הרשות המינהלית. ככל שניתן להצדיק את החלטת הנציב, ובהתחשב בהליכים האזרחיים המתמשכים הנוגעים לעניינים שעל הפרק, בית המשפט אינו יכול להתערב בשיקול דעתו של המנכ"ל. לפיכך, העתירה נדחית, למרות השיהוי בטיפול בבקשות.