רמ"ש 36410-01-24

תקציר

פסק דינו של בית המשפט המחוזי דחה את הערעור על החלטת ההוצאה לפועל. החלטה זו הורתה על מינויו של בא כוח המשיב ככונס נכסים לדירת המערער, שבבעלותו ומתגורר בו. החוב, בסך של כ-250,000 ₪, נובע מהליך משפטי שהתנהל בשנת 2012 לטובת המשיב. בית המשפט מצא כי החלטת ההוצאה לפועל מנומקת היטב ומידתית, במיוחד בהתחשב בהזדמנויות הרבות שניתנו למערערת להסדיר את חובה, מהן התעלמה. בית המשפט הבהיר כי דרך הפעולה הראויה, כפי שקבעה ההוצאה לפועל, היא למכור את הדירה כל עוד המערערת נשארת בכיבוש, ולפנותה רק לאחר שנקבע מקום מגורים סביר. עוד קבע בית המשפט כי זכויותיו של המערער יישמרו לאורך כל הליך כינוס הנכסים. סעיף 33 לחוק הגנת הדייר, אותו הפעילה המערערת, פורש בצמצום, בהתאם למציאות החברתית-כלכלית העכשווית ולתפיסה מתפתחת של האיזון בין זכויות חייבים לזכויות נושים. בית המשפט קבע כי מקרה זה אינו מעורר שאלה משפטית רחבה וחשובה, אלא עוסק בהחלת הפסיקה הקיימת על הנסיבות הספציפיות. לפיכך, הערעור נדחה, והמערער חויב בכיסוי שכר טרחת עורך דינו של המשיב.