א"ב 1156/21

תקציר

החלטת הרוב של בית המשפט היא שלא לאשר את החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את איבתיסאם מראענה-מנוחין, מועמדת לבחירות לכנסת. התבטאויותיו של המועמד, שהעותר ראה בהן מקוממות ופסולות, אינן מהוות שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ואף אינן עולות כדי תמיכה במאבק נגד המדינה. זאת משום שדבריה אינם משקפים דפוס פעולה עקבי המאפיין את עבודתה, והם נאמרו לפני שנים, התנערו ואף התנצלו עליהם. בית המשפט קבע כי יש להגביל את הזכות לבחור ולהיבחר רק במקרים קיצוניים, והתנצלותה של המועמדת, אף שהיא רופפת, יחד עם היעדר דפוס שיטתי ודומיננטי של התבטאויות ומעשים פוסלים, מטה את הכף לטובתה. זאת ועוד, בית המשפט הבהיר כי הקריטריונים לזיהוי מקרי קיצון אינם נשענים על קיצוניותה של אמירה בודדת אלא על הצטברות עובדות ונסיבות. החלטת הרוב מדגישה כי על הדמוקרטיה לסבול אמירות כאלה, במיוחד כאשר הן אינן מהוות איום על קיומה של המדינה והן מקרים ישנים ובודדים. לבסוף, מהחלטת הרוב עולה כי די בהבהרה ובהתנצלות של המועמד, אף שאינן משכנעות, יחד עם היעדר אירועים מהעת האחרונה, כדי לגבור על טענות העותר. השופט מינץ, בחוות דעתו החולקת, הדגיש כי הצהרתה של המועמדת על השמדת זכרון יעקב, יחד עם חוסר השכנוע והבהירות שלה בהתנצלויותיה, מהווים שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית. לדברי השופט מינץ, היה על בית המשפט לאשר את החלטת הוועדה לפסול אותה, שכן דבריה לא היו אירועים בודדים אלא שיקפו את מטרותיה ומעשיה.