ע"ע 500/06

תקציר

בית הדין בחן את עניינו של המערער ואת טענותיו הנוגעות לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופדיון ימי חופשה, הנובעות משינויים בתנאי העסקתו. הערעור התקבל בחלקו, באופן ספציפי בנוגע לפדיון ימי חופשה, ואילו התביעות בדבר פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת נדחו. טענת המערער נשענה על סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, וטענה כי התפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה. עם זאת, בית המשפט אישר את ממצאיו העובדתיים של בית הדין האזורי לפיהם תנאי עבודתו לא הורעו באופן משמעותי, שכן הוצעו לו תפקידים חלופיים סבירים, לרבות משרה בכניסה לחניון בו עבד בעבר. בית המשפט לא מצא סיבה משפטית לערער על קביעות אלה, לרבות טענתו כי לא הוצעה לו עבודה סבירה לאחר שהחברה הקודמת שלו הפסידה במכרז. למרות שהמערערת הפנתה לתקדימים מסוימים, בית המשפט הבהיר כי הם אינם ישימים בשל נסיבות שונות. בנוסף, טענת ההתפטרות שלו התערערה על ידי פעולות שהצביעו על כך שהוא רואה את יחסי העבודה כמתמשכים. בית הדין דחה גם טענות הנוגעות לדמי חגים, שכן המערער לא הביא ראיות שלא קיבל. עם זאת, בית המשפט מצא לנכון בערעורו בעניין ימי החופשה, וקבע כי הוא זכאי לפיצוי בגין חופשה שלא נוצלה שנצברה במשך שלוש שנים, ששיאה תשלום נוסף בסך 2,294.84 ₪. למרות ניצחון חלקי זה, כל צד היה אחראי להוצאות המשפטיות שלו בשל התוצאה המעורבת.