ת"פ 1040/05

תקציר

הנאשם, עואד חדר, הואשם בשורה של עבירות, בהן ניסיון שוד בכנופיה, שוד בכנופיה ושיבוש הליכי משפט. האישום נבע משני אירועים שהתרחשו באותו יום, 4 בספטמבר 2005, בהם קשרו הנאשם ושלושה אנשים נוספים קשר לשדוד את רכבם של נהגי מוניות. האישום הראשון התייחס לניסיון שוד של נהג מונית בשם דרור זילברמן, ואילו האישום השני היה בגין שוד מוצלח של המונית של עמנואל נורמן. טענת התביעה התבססה בעיקר על דבריהם של שלושת השותפים, שבתחילה הפליל את הנאשם אך בהמשך חזרו בהם מדבריהם במהלך עדותם בבית המשפט, וטענו כי הוא רק נהג מונית ללא מעורבות בשוד. עם זאת, בית המשפט מצא את האמירות הראשונות כאמינות יותר וקבילות יותר כראיה לפי סעיף 10א לפקודת הראיות. בנוסף, השופט ציין כי טענתו של הנאשם כי הוא נהג תמים אינה סבירה, שכן אין זה סביר שהוא לא שמע או ידע על מעשי השוד המתרחשים סביבו, במיוחד נוכח שיחות הטלפון המתמשכות בין השותפים. השופט הרשיע את הנאשם בניסיון שוד ושוד בכנופיה, וקבע כי הוא שותף מלא על סמך חלקו האינטגרלי בהסעת השותפים אל אתרי השוד ומהם. עם זאת, הנאשם זוכה מאשמת שיבוש הליכי משפט, שכן בית המשפט לא הצליח לקבוע בוודאות את כוונתו להכשיל את החקירה. זאת, בעיקר בשל היעדר ראיות חיצוניות מעבר לשיחתו של הנאשם עם אחד השותפים. ככלל, השופט הגיע למסקנה כי הנאשם היה שותף למעשי השוד ומעשיו חרגו מעבר לאלה של נהג מונית גרידא, ובכך תמכו בהרשעה בניסיון ושוד בפועל בכנופיה. פסק הדין פירט את הראיות והשיקולים המשפטיים שהובילו למסקנה זו.