בע"מ 2560/21

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בתיק מורכב שעניינו הקביעה האם יש להכריז על שני ילדים, בן 4 ובת בת שנה וחצי, כ"קטינים נזקקים" לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) בשל טיפול לקוי בהוריהם. בית המשפט לנוער בחיפה פסק תחילה לטובת נזקקות הילדים והתווה את דרכי הטיפול, שאושרו בהמשך על ידי בית המשפט המחוזי לנוער בחיפה. ההורים, שהם המבקשים, טוענים כי הערכאות הנמוכות יותר שאבו את החלטותיהם מדיני האימוץ ולא הצדיקו די הצורך את פסיקותיהם. המשיבים, לרבות פקיד הסעודה, טוענים כי החלטות בתי המשפט היו ראויות וכי טענות המבקשים חסרות שחר. הימנעותו של בית המשפט המחוזי מלנמק את החלטתו בנוגע לאופן הטיפול בבן גורמת לשופט לקבל חלקית את הערעור ולהחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי לצורך מתן הסבר. השופט מדגיש את הצורך בהצדקה במקרה זה ומפעיל שיקול דעת כדי לאפשר את הערעור ב"גלגול שלישי" זה. קבלתו החלקית של פסק הדין מעידה כי רק ההחלטה לגבי שיטת הטיפול של הבן נמצאת בבחינה, שכן מצבה של הבת כבר נפתר. השופט מסיים בכך שלא להורות על הוצאות, בהתחשב בקבלה החלקית של הערעור ובנסיבות המורכבות של המקרה.