עש"א 9982-02-15

תקציר

לבית המשפט לחדלות פירעון יש סמכות לבחון החלטה של נאמן לדחות תביעת חוב, ובדיקה כזו כמוה כערעור על פסק דין. לנאמן תפקיד מעין שיפוטי בבחינת תביעות הנושים והוא בעל שיקול דעת רחב, והתערבות בית המשפט מוגבלת למקרים של סטייה קיצונית מפעולה סבירה או ראויה. לנאמן נתונה הסמכות להביט מעבר לפסק הדין ולבחון את נסיבות תביעת החוב. כאן, תביעת החוב מתבססת על החלטת בית המשפט המעניקה לחייב הגנה מפני ביצוע שיקים, אשר ניתנה מבלי לבחון לגופו של עניין. אי עמידתו של החייב בתנאים שנקבעו בהחלטה אינה ניתנת לייחס לנושה. לפיכך, נדרשת חקירה עניינית של התביעה. בהליכי פשיטת רגל, על הנושה לספק לנאמן ראיות מקדמיות לחוב, במיוחד כאשר אין לחייב תמריץ לגלות את כל חובותיו. הנושה טוען שהחוב נובע מהלוואה שהחייב קיבל לכאורה מהנושה. עם זאת, הנושה לא הביא כל ראיה לתמורה הנטענת שהועברה לחייב, למרות שהייתה לו הזדמנות לעשות כן. הימנעותו של הנושה מלהציג ולו ראיות מקדמיות התומכות בתביעת החוב, יחד עם הסעיפים הסותרים בהסכם ההלוואה, מחייבת את דחיית הערעור על החלטת הנאמן לדחות את התביעה. זאת, במיוחד נוכח חובתו של הנאמן כלפי כלל הנושים והעדר הודאה של החייב בדבר החוב. בית המשפט אינו יכול לקבל את הטענות והראיות המאוחרות שהציג הנושה. לפיכך, הערעור נדחה, והנושה נדרש לשאת בהוצאות קרן כינוס הנכסים.