בש"א 5778/94

תקציר

בתיק הנוגע לבוררות על מחירי הדלק בין מינהל הדלק לבין המשיבה מס' 1, התגלעו חילוקי דעות בנוגע לדמי השיווק, שהובילו לבוררות. משפסק הבורר לא בוצע, הוגשה על ידי המשיבים בקשה לאישורו באיחור של שנתיים וחצי. בתגובה, ביקשו המבקשים לבטל את פסק הבוררות אך עשו זאת באיחור משמעותי, מה שגרם לבית המשפט המחוזי לדחות את בקשתם בשל היעדר הצדקה מיוחדת להארכה. בקשת המשיבים התקבלה, ופסק הבוררות אושר. המבקש ניסה לערער מבלי לקבל את החופשה הנדרשת, טעות המיוחסת לטעות של בא כוחו. בית המשפט העליון אישר כי רשות ערעור היא הכרח משפטי, והדגיש את תפקידה של המסגרת הפרוצדורלית בשמירה על יעילות שיפוטית ובהגנה על זכויות בעלי דין. בהערכת השיהוי בערעור, לא מצא בית המשפט "טעם מיוחד" להארכת המועד, בהתחשב בחשיבות המחלוקת כשלעצמה. יתר על כן, בית המשפט העליון ציין כי בעוד טעויות פרוצדורליות יכולות לקרות, הן בדרך כלל אינן מצדיקות הארכת מועדים ללא נסיבות נוספות. במקרה זה, לא משמעות ההשלכות הכספיות ולא טעויות האנוש הכרוכות בכך אינן מהוות נימוק מהותי להארכת המועד. משכך, דחה בית המשפט העליון את הבקשה להארכה והורה למבקש לשאת בהוצאות המשיבים.