רע"פ 5858/10

תקציר

בית המשפט דוחה את בקשת הנאשם לערעור. השופט קובע כי המקרה אינו מעורר שאלות עקרוניות המצדיקות ערעור נוסף, מה גם שהסוגיות שהועלו בערעור נדחו בעבר ונדחו. באשר ליסוד הנפשי של עבירת הנטישה, מסכים בית המשפט עם בית משפט השלום כי המבחן הוא אובייקטיבי. בית המשפט מוצא כי מדבריו של הנאשם עצמו, יחד עם החלטתו להיוועץ בעורך דין טרם פנייה למשטרה, עולה כי היה מודע סובייקטיבית למעורבותו בתאונה וחשד כי גרם נזק לאדם. בית המשפט דוחה גם את טענת הנאשם בדבר חובת הזמנת תסקיר מבחן, שכן ההיסטוריה החקיקתית תומכת בעמדת המדינה. יתר על כן, מאחר שהיעדרו של הדו"ח לא השפיע על עונשו של הנאשם, בית המשפט קובע כי לא יבטל את גזר הדין. השופט מדגיש את חומרת עבירת הנטישה, במיוחד כאשר אדם בוחר להימלט מהמקום. בית המשפט מגיע למסקנה כי העונש שהוטל על הנאשם היה ראוי ומידתי ולכן דוחה את הערעור ומותיר את ההרשעה וגזר הדין על כנו.