פ"א 47084-02-20

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על פסק דינו של בית משפט קמא במלואו. המערער טען כי יש לבטל את ממצאי קביעות העובדות והמהימנות של בית משפט קמא, אך פסק הדין קובע כי ממצאיו של בית משפט קמא היו מבוססים היטב ואינם עולים בקנה אחד עם חומר הראיות. בפרט, נקבע בפסק הדין כי הבניין המדובר נבנה בשנת 2014, וכי למערער היה קשר ישיר לנכס למרות ניסיונות להעביר את הבעלות לבנו. גם טענות המערער בדבר הצדק הפרוצדורלי נדחו; המערער זכה להליך הוגן וטענתו כי לא זומן די הצורך לחקירה לפני הגשת כתב האישום לא הייתה משכנעת. פסק הדין דוחה גם את הערעור על ההרשעה ועל גזר הדין, וקובע כי העונש כפי שניתן היה מקל ותואם מקרים קודמים. לבסוף, פסק הדין דן בשאלה האם ניתן להוציא צו הריסה למבנה. בית המשפט מורה על עיכוב ביצוע צו ההריסה עד ליום 30.6.20 כדי לתת לבנו של המערער, שהוא כיום הבעלים של הנכס, שהות להעלות טענות נגד צו ההריסה. אם לא יוגשו תביעות כאלה עד למועד זה, צו ההריסה ייכנס לתוקף.