רע"פ 3764/05

תקציר

עניינה של התביעה בבקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שאישר את פסק דינו של בית המשפט לתעבורה נגד המבקש. המבקש, שהורשע באי כניעה להולך רגל במעבר חצייה ובנהיגה רשלנית הגורמת לחבלה, נידון במקור לעבודות שירות, מאסר על תנאי ופסילת נהיגה למשך חמש שנים. האירוע התרחש בשנת 2002 כאשר רשלנותו של המבקש הובילה לפציעתו של הולך רגל בן 6 במעבר חצייה. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורה, תוך שהוא מדגיש את אחריותו של הנהג להבטיח את בטיחות הולכי הרגל במעברי חצייה ונותן תוקף לפסק דינו של בית המשפט לתעבורה כיסודי וצודק. בערעור נטען כי נסיבותיה האישיות מצדיקות עונש קל יותר, שבדרך כלל אינו מסתיים במאסר. עם זאת, בית המשפט ציין כי במקרים דומים העונש הופחת לעיתים, אך חזר על הצורך בענישה מחמירה לשם הרתעה מפני התנהגות מסוכנת, כפי שתואר בפסקי דין קודמים. הכרעת הדין הדגישה את חוסר החרטה של המבקש ואת האינטרס הציבורי בקיום הרתעה בעבירות תנועה המסכנות חיי אדם. בסופו של דבר, הבקשה נדחתה מאחר שהעונש לא חרג באופן משמעותי מנורמות הענישה הקיימות, והמבקשת חויבה לרצות את עונשה ללא דיחוי.