בש"א 5833/19

תקציר

המבקשים ביקשו ארכת מועד להגשת ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מיולי 2019 הנוגעת לייצוג משפטי בתיק מתנהל, שנדחה על ידי בית המשפט המחוזי בספטמבר 2019. השופטת קבעה כי בקשת המבקשים להארכת מעצר לא סיפקה הצדקה מספקת, שכן נעדרו בה פרטים קונקרטיים וראיות להליך המיועד. עם זאת, בהתחשב בהשלכות המשמעותיות של ההחלטה ובהתנהלות המבקשים, נתנה השופטת ארכה מצומצמת, המחייבת את המבקשים לשלם את הוצאות המשיבים. באשר להליך הערעור המתאים, הסבירה השופטת כי החלטת בית המשפט המחוזי מיולי 2019 התקבלה לפי סעיף 38 לחוק בתי המשפט, כלומר נדרשת בקשת רשות ערעור. החלטה זו מבוססת על ההבנה כי ההחלטה מיולי הייתה פעולה מנהלית ולא מענה לבקשה פורמלית לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט, אשר הייתה מאפשרת ערעור על זכות. השופט הדגיש כי על בעלי הדין להצביע בבירור על בקשות לפי סעיף 77א, נוכח הכללים הייחודיים הנוגעים לפסילת שופט. מאחר שהמבקשים לא פעלו לפי הנוהל הנדרש, לא ניתן היה לערער על ההחלטה לפי סעיף 77א. לפיכך, על המבקשים להגיש עד ליום 26.11.2019 בקשת רשות ערעור על החלטת יולי 2019, מתוך הבנה כי המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים.