LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"פ 11722-03-21

גזר הדין שלום ירושלים

📋
מספר הליך11722-03-21
📂
סוג הליךת"פ
📅
תאריך20 ביולי 2022
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזירושלים
⚖️
סוג החלטהגזר הדין
👥
צדדיםמדינת ישראל נ' עודה אל עביידאת
👨‍⚖️
שופטיםירון מינטקביץ

תקציר

ניתוח משפטי החלטה זו מדגישה מספר עקרונות משפטיים מרכזיים וחידושים הראויים לניתוח מקיף: 1. שיקול של שיקום מול הרתעה - בית המשפט מכיר בחשיבות התהליך הטיפולי כמאמץ אמיתי לשיקום, העולה בקנה אחד עם עקרונות משפטיים המעדיפים שיקום פסיכו-סוציאלי על פני אמצעי ענישה גרידא כאשר הדבר מתאים. - עם זאת, בית המשפט גם מדגיש כי השיקום אינו יכול להאפיל על המטרה העיקרית של ההרתעה, במיוחד במקרים של עבירות סמים חוזרות ונשנות ופגיעה חברתית משמעותית. זה משקף גישה שיפוטית מתפתחת המאזנת בין שיקום להגנה קהילתית. 2. משקל של הרשעות קודמות ורצידיביזם - ההחלטה מתייחסת במפורש להרשעותיו הקודמות של הנאשם הקשורות לסמים, וממחישה הכרה משפטית ברצידיביזם כגורם משמעותי בגזר הדין. העובדה שגזרי דין קודמים לא הרתיעו את הנאשם מחזקת את הצורך בגישה עונשית תקיפה יותר. - הכללת הרשעות קודמות מכבדת את העקרונות שנקבעו בפסיקה כגון ערעור אזרחי 2421/21, המזהיר מפני הסתמכות יתר על שיקום כגורם מקל לנוכח התנהגות בלתי הולמת חוזרת ונשנית. 3. חידוש משפטי בשיקול הדעת בגזר הדין - בית המשפט מפגין שיקול דעת ניואנסי על ידי הגבלת השפעת ההשתתפות הטיפולית של הנאשם, ומדגיש כי גורמים אלה לא צריכים להוביל באופן אוטומטי להפחתת העונש, במיוחד במקרים של עבירות כלכליות מחושבות הכרוכות בסחר בסמים. - ההכרה בכך שתהליך השיקום נמשך גם במהלך המאסר, וכי עונשי מאסר אינם פוגעים בהכרח במטרות השיקום, משקפת הבנה מתוחכמת של דיני השיקום. 4. הערכת מאסר על תנאי והמלצות בית משפט - הסתייגות בית המשפט מהמלצת שירות המבחן לפיקוח על ענישה בקהילה משקפת גישה זהירה, המדגישה כי ההמלצות צריכות להתאים באופן מידתי לחומרת העבירה. - הדבר מדגיש עמדה חדשנית שבה שיקול הדעת השיפוטי מופעל באופן ביקורתי כנגד המלצות מנהליות שעשויות שלא להתאים כראוי לחומרת המקרה. 5. שיקולים מעשיים וחברתיים - ההחלטה להימנע משלילת רישיון הנהיגה של הנאשם מעידה על גישה מאוזנת הלוקחת בחשבון את פרנסתו הכלכלית של הנאשם ואת השתלבותו מחדש בחברה, תוך יישור קו עם עקרונות המידתיות והשיקום החברתי. - הימנעות מקנס בשל ההקשר העונשי מצביעה גם על יישום גמיש של עקרונות הענישה, המותאמים לנסיבות. 6. זיכוי מעצר ותקופות מעצר - הכרתו של בית המשפט כי בדרך כלל אין לנכות מגזר הדין את ימי המעצר (על פי עקרונות ההלכה) אך בוחר לשלב את תקופת המעצר בגזר הדין משקפת שילוב חדשני של שיקולים משפטיים והלכתיים, תוך ראייה הוליסטית של הצדק. 7. עונשי מאסר על תנאי כגורם מרתיע - הטלת עונש מאסר של שמונה חודשים, המותנה באי-עבירה עתידית בתוך שלוש שנים, מדגימה שימוש חדשני בעונש מותנה כדי להרתיע רצידיביזם ביעילות תוך מתן הזדמנויות שיקומיות. 8. הליכי אכיפה וניהול - ההוראות המפורשות להליכי קבלה לכלא מאפשרות גישה מובנית לביצוע גזרי דין, תוך שימת דגש על בהירות פרוצדורלית. לסיכום, החלטה זו מדגימה יישום מאוזן ומתוחכם של עקרונות משפטיים – הכרה בחשיבות השיקום, התנהגות בלתי הולמת קודמת, מידתיות, צרכים חברתיים ובהירות פרוצדורלית – תוך הפגנת שיקול דעת שיפוטי חדשני במקרים של עבירות סמים חוזרות. גישה זו מתיישבת עם השינויים העכשוויים בדיני התיקון המדגישים שילוב מאמצי שיקום במסגרת של הרתעה והגנה חברתית.

ת"פ 11722-03-21 מדינת ישראל נ' עודה אל עביידאת, שלום (20.7.2022)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית