עב"ל 511/09

תקציר

פסק הדין דן בערעורו של משיב עצמאי שביקש לחשב את גמלת תאונת העבודה שלו על סמך השומה הסופית לשנת 2002, שלא שיקפה את המקדמות ששילם. המוסד לביטוח לאומי טען כי יש לחשב את הגמלה על בסיס המקדמות ששולמו, שכן הן התבססו על הצהרת ההכנסות הצפויות של המשיב עצמו. בית המשפט הסכים עם המוסד לביטוח לאומי, קיבל את הערעור וקבע כי יש לחשב את הגמלה לפי ההכנסה עליה הצהיר המשיב כעצמאי ברבעון שקדם לתאונת העבודה. השופטים קבעו כי הנסיבות אינן מצדיקות חריגה מהתקנה הרלוונטית, שמטרתה להבטיח כי הגמלה תתבסס על הכנסה בפועל לפני התאונה ולמנוע ניסיונות הונאה להגדיל את השומות. זאת ועוד, נדחתה גם טענת המשיב כי יש לשלם את הגמלה כמענק מטעמי צדק, שכן לא התקיימו התנאים החוקיים לכך. בית המשפט הדגיש כי המשיב יכול היה לבקש מקדמות על בסיס הכנסותיו לשנת 2002 אך לא עשה כן, וידו לא נאלצה להצהיר על סכום הכנסה צפוי ספציפי. בנוסף, ציינו השופטים כי טענותיו המשלימות של המשיב ביחס לתקופה שבין יולי לדצמבר 2002, שביקשו לבסס עצמאות בתקופה זו, מהוות שינוי בתשתית העובדתית ולא ניתן להתחשב בהן.