עמ"נ 27560-05-15

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על החלטת ועדת הערר בעניין תשלומי פיצויים בגין תכנית בניה שפגעה בערך דירות המגורים של המערערים. בית המשפט הכיר בתפקידה של ועדת הערר כגוף מקצועי ובשיקול דעתה בענייני תכנון, ורק במקרים חריגים של פגמים מנהליים או חוסר סבירות. החלטת הוועדה, שהתבססה על חוות דעת של שמאי מייעץ, הייתה מפורטת ומנומקת היטב, תוך התייחסות לכל טענות המערער. בית המשפט הסכים עם מינוי שמאי מייעץ על ידי הוועדה ואימוצה את המלצותיו, ולא מצא פגמים משמעותיים. בית המשפט הסכים גם עם דחיית טענות המערער על ידי הוועדה בדבר מעמדם הגובל של המקרקעין וקביעת זכויותיהם ונזקיהם של המשיבים. זאת ועוד, בית המשפט לא התערב במסקנת הוועדה כי המערערת לא עמדה בתנאים לפטור מתשלום פיצויים הקבועים בסעיף 200 לחוק, אשר היו מחייבים כי הפגיעה תהיה סבירה ותשלום הפיצויים יהיה בלתי צודק. הוועדה שקלה בכובד ראש את כל הגורמים הרלוונטיים, לרבות האינטרס הציבורי, ובית המשפט כיבד את שיקול דעתה. לבסוף, פסק בית המשפט על פסיקת הוצאות, דחה את טענות המערער והותיר על כנו את החלטת הוועדה. ככלל, הערעור נדחה, ובית המשפט בחר שלא להוציא צווים נוספים בנוגע להוצאות בגין ההליך הנוכחי.