ת"א 33946-08-17

תקציר

התיק נסוב סביב סכסוך בבית משותף, שעיקרו סיווג הרכוש המשותף וניתוק חלקים מסוימים מהרכוש המשותף. השופט מצטט בהרחבה את החוקים הרלוונטיים ופסקי דין קודמים כדי לתמוך בפרשנותם לעובדות. פסק הדין מבהיר את המבחן הדו-שלבי לסיווג נכסים שבמחלוקת ולבחינת ניכויים מהרכוש המשותף. היא מכירה בזכותן של רשות הפיתוח ועמידר לבצע שינויים ברכוש המשותף על בסיס הסכם המכר וייפוי כוח בלתי חוזר עליו חתמו רוכשי הדירות. עוד קובע השופט כי זכויות הבנייה בבית משותף אינן נחשבות לרכוש משותף אלא בבעלות משותפת, וניתן לוותר עליהן ולהעבירן. עוד נקבע בפסק הדין כי התובעים, משפחת ח'דר, לא חתמו על הסכם מכר עם עמידר, ולכן אינם רשומים כבעלי דירתם, דבר המשפיע על זכויותיהם. השופטת מקבלת את טענת עמידר כי בהסכם המכר נכתב במפורש כי הקרקע והחצר אינן נמכרות כחלק מהדירה ונשארות בבעלותו של עמידר. בנוסף, נמצא כי רשות הפיתוח, באמצעות עמידר, תיקנה כדין את צו רישום הבית המשותף, דבר שלא פגע בזכויות התובעים. התביעה שכנגד, שהוגשה על ידי נעמן, שרכש חלקים מהבית המשותף מעמידר, בדרישה לפיצוי מהתובעים בגין הנזקים הנטענים, נדחית. התובעים חויבו לשלם את הוצאותיו המשפטיות של נעמן ואת שכר טרחת עורך הדין, ואילו רשות הפיתוח ועמידר ישלמו גם הם לנעמן סכום דומה. בסיכומו של דבר, השופט פוסק לטובת הנתבעים, דוחה את התביעה הראשונה והשנייה ומשאיר את התובעים לכסות את הוצאות המשפט.