רע"פ 2863/24

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת רשות הערעור במקרה הנדון. בקשת הערעור אינה מעוררת שאלות משפטיות עקרוניות ואינה מגלה עילה תקפה לדיון ב"גלגול שלישי" של פרשנות החוק, בהתאם להחלטות דומות בעבר כגון ע"א 72/24 פלוני נ' מדינת ישראל. מדובר בעבירת "ברירת דין" הקשורה לעבירות קנס, שלגביה מפורטים הליכים מיוחדים בפרק ז' לחוק הרלוונטי. באופן ספציפי, סעיף 225א(א) קובע כי לא יוגש כתב אישום בגין עבירת קנס לאחר שחלפה שנה לאחר ביצוע העבירה. עם זאת, אם מבקש מבקש להישפט בבית המשפט, סעיף 225א(ב) מאפשר הגשת כתב אישום ללא קשר למגבלה של שנה, ובלבד שהבקשה להישפט הוגשה על ידי המבקש. משמעות הדבר היא שמגבלות הזמן האופייניות אינן חלות מרגע הגשת בקשה רשמית להישפט, כפי שמפורט בהמשך בסעיף 230, הקובע כי זימון יינתן בתוך שנה מיום קבלת בקשה כזו. חרף תלונתו של המבקש בדבר שיהוי בין בקשתו לביטול הודעת הקנס (שהוגשה ביום 21.4.2022) לבין התשובה (שהתקבלה ביום 13.7.2022), לא מצא בית המשפט שיהוי מהותי המהווה עיוות דין או עוול חמור. לסיכום, טענות המבקש לא העלו סוגיות מהותיות המצדיקות מסקנה שונה, מה שהוביל לדחיית הבקשה בסופו של דבר. החלטה זו גובשה סופית והוקלטה ב-4 ביוני 2024.