ב"ל 6242-02-18

תקציר

בית הדין מקבל את הטענה כי יש להכיר בליקוי הצוואר של התובע כ"פגיעה בעבודה" עקב מיקרוטראומה. טענות הנתבעת כי העד המומחה היה מוטה וכי בית המשפט לא שקל כראוי את המפרט הטכני של המכונה נדחו. בית המשפט שוכנע כי עבודתה של התובעת כללה תנועות חוזרות ונשנות של הצוואר, אשר היוו תשתית עובדתית להחלת פסק הדין בעניין מיקרוטראומה. המומחה הרפואי שמונה על ידי בית הדין אישר את הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה של התובעים לבין הפגיעה בצווארם. חוות הדעת של המומחה נמצאה אובייקטיבית וסבירה, ובית המשפט לא ראה סיבה לסטות ממנה. יתר על כן, בית המשפט הבהיר כי תנודות המכונה לא הוגבלו ליד האוחזת במכשיר אלא השפיעו על הגוף כולו, כפי שאישר עד הנתבעת. בית המשפט דחה גם את טענות הנתבעת בדבר הרלוונטיות של הפניות הספרות של המומחה. המפרט הטכני של מכונת החיתוך לא נחשב הכרחי כדי להגיע להכרעת דין, ובקשות הנתבע לפתוח מחדש את הראיות ולהציג שאלות הבהרה נוספות למומחה נדחו. החלטה זו התקבלה לאחר שקילה מדוקדקת של כל הטיעונים ועריכת סבבי בירור מרובים. הנתבע חויב לשלם לתובע הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 3,500 ₪. לשני הצדדים הזכות לערער על ההחלטה בתוך 30 יום בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.