רע"ב 7833/15

תקציר

המשיב טוען כי יש לדחות את הבקשה שכן היא אינה מעוררת שאלה משפטית או עניין בעל חשיבות כללית מעבר לנסיבותיו הפרטניות של המבקש. לגופו של עניין, עמדת המשיב היא כי הסמכות להתיר ביקורי אסירים נתונה בפקודת בתי הסוהר, ובמקרה של אסירים ביטחוניים, סמכות זו מפורטת עוד יותר בפקודת האסירים הביטחוניים. על פי הפקודות, המבקש, אסיר ביטחוני, יכול לקבל ביקורים רק ממשפחתו הקרובה. המבקשת ביקשה חריג לכלל זה, אשר נדחה על ידי המשיב בטענה כי אינה עומדת באמות המידה הקבועות בסעיף 4ב לפקודת האסירים הביטחוניים. סעיף זה קובע כי ניתן להסיר את ההגבלות על אסירים ביטחוניים אם אין לאסיר קשר עם ארגון עוין ואם גורמי הביטחון סבורים כי לא נשקפת מהם סכנה. המשיבה, בהסתמך על מידע מודיעיני, מצאה כי המבקשת עדיין נמצאת בקשר עם ארגון הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ולכן דחתה את בקשתה. זאת ועוד, המשיב מפריך את טענת המבקש בדבר אפליית אסירים ביטחוניים אחרים, וקובע כי הטענות אינן מבוססות. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחית משני טעמים עיקריים. ראשית, בקשות מסוג זה נענות בדרך כלל בנסיבות מצומצמות ומקרה זה אינו מעורר שאלות משפטיות בעלות חשיבות כללית. שנית, החלטת המשיב נמצאה סבירה ומוצדקת על יסוד השתייכותו של המבקש לארגון איום ביטחוני. ההחלטה להגביל את ביקוריו של המבקש למשפחה הקרובה בלבד נתפסת כאמצעי זהירות סביר. השופטת מסכימה עם בחינתו המעמיקה של הבקשה על ידי המשיב והסתמכותו על שיקול דעת מקצועי ומידע ביטחוני. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית.