ע"א 975/97

תקציר

בפסק דין זה נסובה המחלוקת סביב הטלת הארנונה על ידי המועצה על מקורות, הבעלים של תעלת מים פתוחה ושטחים מגודרים סמוכים בתחום שיפוטה של המועצה. מקורות, שהוגשה בתחילה לשנים 1986-1992, ערערה על הסיווג והמיסוי מכמה טעמים, לרבות תביעת פטור לפי סעיף 3(ב) לפקודת מסי מוניציפליה ומסי ממשלה (פיטורים), בטענה שהיא פעלה מטעם הממשלה ולכן יש לפטור אותה. בית המשפט המחוזי צידד במקורות, הכיר בתפקידה מטעם המדינה וציין סוגיות של שומה רטרואקטיבית. עם זאת, בית המשפט העליון בחן שלוש שאלות קריטיות: ייצוגה של מקורות כגוף ממשלתי, סיווג קו התשתית ורטרואקטיביות השומה. היא הגיעה למסקנה כי אף שפעילותה של "מקורות" חשובה, היא אינה ממשלתית ולכן אינה זכאית לפטור. עוד נימק בית המשפט העליון כי תעלת המים, בשל הכיסוי היבשתי הרחב שלה, אינה נופלת תחת "קו התשתית" הפטור מסעיף 274ב(ג) לפקודת העיריות. חשוב לציין כי בית המשפט הדגיש את דוקטרינת החוקיות ביחס לחיובים רטרואקטיביים, והדגיש כי אין להטיל חיובים כאלה אלא אם כן הדבר מותר במפורש בחוק, מה שלא היה המקרה כאן. לפיכך, חיוב המס הרטרואקטיבי נקבע בטל. בסופו של דבר, ערעור המועצה והערעור הנגדי של מקורות נדחו, והתוצאה העיקרית פסלה את דרישת המס בדיעבד בשל תחולתה הבלתי ראויה והבלתי סבירה.