עתפ"ב 64025-06-22

תקציר

פסק הדין מקבל את הערר ומורה על הריסת המבנים המדוברים, בהתאם לסעיף 239 לחוק התכנון והבניה. בית המשפט קבע כי התקיימו שלושת התנאים המצטברים למתן צו הריסה ללא הליך פלילי: ראשית, המבנים נבנו ללא היתר; שנית, בוני המבנים הלכו לעולמם; ושלישית, קיים אינטרס ציבורי מיוחד בהוצאת הצו. המבנים ממוקמים על אדמות מדינה המאופיינות ברגישות נופית וסביבתית גבוהה, וקיומם פוגע באינטרס הציבורי ויוצר כאוס. בית המשפט דחה את טענותיהם המקדמיות של המשיבים בדבר עיתוי הגשת הערעור והפסקת ההליך עקב מותו של אחד הבונים. עוד נקבע כי טענות המשיבים בדבר הסכמים עם רשות מקרקעי ישראל בנוגע לשימוש במקרקעין אינן נתמכות בראיות. כמו כן, צוין כי המשיבים לא עמדו בנטל להוכיח אכיפה בררנית. בית המשפט הדגיש את חשיבות האכיפה הנחושה של חוקי התכנון והבנייה ואת העיקרון לפיו הריסה צריכה להיות הכלל ולהימנע מהחריג. כתוצאה מכך, כל צד יישא בעלויות שלו.