תר"מ 128/20

תקציר

במסגרת עתירה זו, שהוגשה לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20, נדונו מספר בקשות למתן צווי מניעה נגד ראש עיריית אור עקיבא, מר שמחה יוסיפוב, ונגד עמותות הקשורות לפעילותו. העותר, יו"ר ועדת הבחירות בעיר, טען כי ראש העיר מפר באופן שיטתי את חוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשכ"ט-1959, תוך שימוש במשאבי ציבור לצורך תעמולת בחירות. **עקרונות משפטיים מרכזיים שעלו מן ההחלטה:** 1. **איסור שימוש בכספי ציבור לתעמולת בחירות (סעיף 2א לחוק הבחירות):** עיקרון יסוד זה הוא הליבה של סעיפים רבים בחוק הבחירות. בית המשפט חזר והדגיש כי אסור להשתמש בכספי ציבור (תקציב העירייה, משאבים עירוניים) לצורך תעמולת בחירות, וזאת ללא קשר למועד הבחירות. המבחן לקביעת תעמולת בחירות הינו מבחן הדומיננטיות: האם הפעולה נועדה בעיקרה להשפיע על הבוחר, גם אם יש לה תכלית נוספת. ככל שמועד הבחירות קרוב יותר, ההנחה שמטרת הפעולה היא להשפיע על הבוחר מתחזקת. 2. **הפרדה בין נבחר ציבור למשאב ציבורי:** בית המשפט קבע כי קיימת הפרה של איסור זה כאשר יש "כריכה" בין משאב ציבורי לנבחר ציבור. פרסום המציג הישגים של ראש העיר, תוך שימוש בסמל העירייה או במסגרת פעילות שממומנת (גם אם חלקית) על ידי העירייה, עשוי להיחשב ככריכה אסורה. 3. **תעמולה בשטח פרטי מול שטח ציבורי/משותף (סעיפים 9(ב) ו-10(א1)(1) לחוק הבחירות):** * **חריג הדירה:** סעיף 10(א1)(1) לחוק מאפשר הצבת תעמולת בחירות בדירות מגורים. בית המשפט פירש חריג זה באופן מצמצם. * **שטח משותף ורשות הרבים:** נקבע כי החריג אינו חל על שלטים המוצבים בשטח משותף של בניין (כגון קירות חיצוניים, גדרות משותפות) או ברשות הרבים (גדר חיצונית הגובלת בשטח ציבורי). תכלית החריג היא הגנה על חופש הביטוי הפוליטי בתחומי הקניין הפרטי, ולכן אין הוא חל על שטחים משותפים או ציבוריים. * **צורך בהסכמה:** במקרים בהם שלט "גולש" משטח דירה פרטית לשטח דירה אחרת, נדרשת הסכמת בעלי הדירה השנייה. 4. **"כאשר יש ספק אין ספק" (in dubio pro reo):** בהקשר של תעמולת בחירות, בית המשפט אימץ עיקרון זה. כאשר יש ספק לגבי האופי של פעולה מסוימת – האם היא מהווה תעמולת בחירות אסורה – יש לפרש את הדברים לחומרה (כלומר, לקבוע כי מדובר בתעמולה אסורה). עיקרון זה נועד להגן על טוהר הבחירות ולמנוע ניצול לרעה של משאבים ציבוריים. **חידושים משפטיים והרחבת פרשנות:** * **פרשנות מצמצמת לחריג הדירה:** ההחלטה מרחיבה את האיסור על תליית שלטים, וקובעת כי חריג הדירה אינו חל על שטחים משותפים ורשות הרבים. זאת, למרות שהמשיב טען כי החריג חל גם על גדרות של בתים משותפים. הדבר מדגיש את הרצון למנוע "זיהום" ויזואלי של המרחב הציבורי והמשותף בפרסום פוליטי. * **החלת מבחן הדומיננטיות גם מחוץ למועד הבחירות:** סעיף 2א לחוק אוסר שימוש בכספי ציבור "בקשר עם תעמולת בחירות". ההחלטה מאשרת כי גם מחוץ לתקופת הבחירות הקרובה, מבחן הדומיננטיות משמש לבחינת האם פעולה מהווה תעמולת בחירות אסורה. * **דחיית טענות "ניגוח פוליטי" ללא בסיס:** בית המשפט דחה את טענת המשיב כי העתירה מהווה ניגוח פוליטי, וקבע כי טענות כאלו יש להעלות במסגרת עתירה חדשה ולא בכתב תשובה. * **התייחסות להשתתפות נבחר ציבור באירועים:** במקרה של יציאת קשישים לבית מלון, בית המשפט קיבל את התחייבותו של ראש העיר שלא להגיע לאירוע, ואת התחייבות העמותה למנוע השתתפות של פוליטיקאים. הדבר מראה על רגישות למניעת ניצול אירועים חברתיים לצורך קשר עם קהל הבוחרים. **סיכום ההחלטות:** * **צו מניעה להסרת שלטי תעמולה:** ניתן צו האוסר על המשיב 1 לתלות שלטים בניגוד לסעיפים 9(ב) ו-10(א) לחוק הבחירות, בהתבסס על הפרשנות המצמצמת לחריג הדירה. * **צו מניעה למניעת חלוקת חוברות תעמולה:** ניתן צו, תוך קביעה שהפקת החוברת מתקציב העירייה, פאר את הישגי ראש העיר, וחלוקתה בסמוך לבחירות מהווה תעמולה אסורה. * **צו מניעה בנוגע ליציאת קשישים לבית מלון:** הבקשה התייתרה לאור התגובות וההתחייבויות. * **צו מניעה להפצת תוכניית היכל התרבות:** ניתן צו, על אף שהיכל התרבות אינו מתוקצב ישירות על ידי העירייה, בשל ה"מצג" של עירוניות וקשר לראש העיר, ובשל עקרון "כאשר יש ספק אין ספק". בסך הכל, ההחלטה מדגימה יישום מחמיר של הוראות חוק הבחירות הנוגעות לתעמולת בחירות, תוך שמירה קפדנית על עקרונות של טוהר בחירות, מניעת ניצול משאבים ציבוריים, והפרדה ברורה בין תפקידים ציבוריים לפעילות פוליטית אישית.