ת"א 6635-03-24

תקציר

בסדר, הנה ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, המתמקד בעקרונות המשפטיים והחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסיפקת: **ניתוח משפטי של החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (ת"א 6635-03-24 כץ נ' פליישר)** **הקדמה** ההחלטה הנדונה עוסקת בבקשה להגיש תצהירו של תובע שנפטר בטרם התאפשרה חקירתו הנגדית, כראיה בבית המשפט. בית המשפט נדרש לאזן בין הכלל המקובל בדיני ראיות, לפיו תצהיר ללא חקירה נגדית נחשב לעדות מפי השמועה בלתי קבילה, לבין החריג המאפשר קבלת תצהיר כזה בנסיבות חריגות. **עובדות רלוונטיות** 1. **התביעה:** התביעה הוגשה על ידי דוד כץ ז"ל (להלן: "המנוח") כנגד יצחק שלייפר (להלן: "המשיב"), בגין סכום כולל של 450,810 ₪. עילות התביעה נסבו על: * **מטיל זהב:** טענה למסירת מטיל זהב במשקל 1 ק"ג למשמרת בשנת 1992, ודרישה לשוויו (229,400 ₪) לאחר שהמשיב התכחש לעסקה. * **הלוואות:** טענה ליתרת חוב משתי הלוואות שהועמדו למשיב בשנים 2010-2011, בסך כולל של 221,410 ₪ (50,000$ הלוואה אחת, שנטען שלא הוחזרה כלל, ו-90,000$ הלוואה שנייה, שנטען שנותרה בגינה יתרה של 5,000$). 2. **כתב ההגנה:** המשיב הכחיש את קיום החובות, טען להתיישנות, וטען כי מטיל הזהב מעולם לא נמסר לו למשמרת. בנוגע להלוואות, הודה בקבלת הלוואה אחת (50,000$) אך טען שזו נפרעה במלואה, כאשר הכסף הועבר לצד שלישי (עו"ד ברוך פליקר) שנקלע לקשיים, והמשיב נאלץ לשלם חודשית 400$ כפיצוי. לגבי ההלוואה השנייה, הודה ביתרת חוב של 5,000$ אך טען שסכום זה הועבר לאחר הגשת התביעה. 3. **הליכים מקדמיים:** התקיימה ישיבת קדם משפט, נקבעו מועדים להגשת תצהירים, והוגשו תצהירי הצדדים (המנוח ובהמשך המשיב). דיון ההוכחות נקבע ליום 29.12.25. 4. **פטירת המנוח:** המנוח נפטר ביום 3.10.25, טרם דיון ההוכחות. מנהל העיזבון (המבקש) מונה והגיש בקשה להמשיך בבירור התביעה. 5. **הבקשה הנדונה:** המבקש עתר לקבלת תצהיר המנוח כראיה, למרות שלא ניתנה למשיב ההזדמנות לחקור את המנוח בחקירה נגדית. **העקרונות המשפטיים והחידושים** 1. **תצהיר כעדות מפי השמועה:** בית המשפט מדגיש את הכלל הבסיסי בדיני הראיות, כפי שבא לידי ביטוי בפקודת הראיות (סעיף 15(א) ו-17(א)) ובתקנות סדר הדין האזרחי (תקנה 178(א)-(ג)). תצהיר, כשלעצמו, אינו ראיה קבילה להוכחת אמיתות תוכנו, אלא אם המצהיר מתייצב לחקירה נגדית. היעדר חקירה נגדית הופך את התצהיר ל"עדות מפי השמועה", שאינה קבילה אלא אם כן נכנסת לאחד החריגים המוכרים לכלל זה. * **הלכה פסוקה:** בית המשפט מפנה לפסיקה (רע"א 7953/99 פילבר נ' המרכז הרפואי שערי צדק) המחזקת את הקביעה כי ללא חקירה נגדית, התצהיר אינו ראיה קבילה, אלא אם כן מתקיימים חריגים לכלל הפוסל עדות מפי השמועה. 2. **החריג: "סימני אמת" ו"אמירות לרעתו של המצהיר":** בית המשפט מכיר בקיומו של חריג לכלל, המאפשר קבלת תצהיר גם ללא חקירה נגדית, במקרים חריגים בהם קיימים "סימני אמת" המעידים על סבירות גבוהה לכך שהעובדות הכלולות בתצהיר אכן אמיתיות. * **מקור החריג:** החריג מושרש בתפיסה המשפטית, המקובלת במשפט המקובל, לפיה אמירות הנאמרות לרעת האדם עצמו, בפרט כאשר הוא אינו עוד בחיים ואינו יכול להיחקר, נושאות עמן עדות לאמיתותן. זהו תחליף לשבועתו של הנפטר. * **פיתוח הפסיקה:** בית המשפט סוקר את ההלכה הפסוקה (ע"א 6/51 קירשבאום נ' קרויניק, ע"א 373/54 אהרונסט נ' נוימן, ע"א 124/06 לאואר נ' רובנה, ע"א 8493/06 עיזבון המנוח ציון כהן ז"ל) המרחיבה את החריג. הדגש הוא על קיומן של עובדות בתצהיר העומדות בניגוד לאינטרס הכספי-רכושי של המצהיר. גם אם חלק מהאמירות בתצהיר הן לטובתו, עצם קיומן של אמירות לרעתו, המהוות "סימן אמת", עשוי להפוך את כלל האמירות (הקשורות והשלובות) לקבילות כראיה מקשה אחת. * **מגמה מרחיבה:** בית המשפט מציין כי ישנה מגמה מרחיבה בפסיקה, המתמקדת יותר בשאלות משקל מאשר בקבילות, וכי יישום החריג מבטא מגמה זו. 3. **יישום החריג על המקרה הנדון – דחיית הבקשה:** * **בחינת התצהיר:** בית המשפט בחן את תצהירו של המנוח (16 עמודים) ביחס לעילות התביעה. * **מטיל הזהב:** נקבע כי אף שהמנוח מציג את המשיב כמי שביצע מעשי מרמה וגזל, אין באמירות אלו כל אמירה העומדת בניגוד לאינטרס הכספי-רכושי של המנוח. התצהיר כולו מבטא את האינטרס של המנוח. * **ההלוואה (5.11.11):** טענת המבקש כי "הודאת המנוח" שההלוואה יועדה לצד שלישי (עו"ד פליקר) עומדת בניגוד לאינטרס שלו, נדחתה. בית המשפט קבע כי בניגוד לטענת המבקש, המנוח בתצהירו מכחיש הכרות עם עו"ד פליקר, טוען ששמע את גרסת המשיב רק ב-2023, מעולם לא הסכים שגורם אחר זולת המשיב חב בהשבה, וכל זאת מופיע בסעיפים 17 ו-20 לתצהירו. לפיכך, גם בעילה זו, לא נמצאה בתצהיר אמירה בניגוד לאינטרס של המנוח. * **מסקנה:** בית המשפט קבע כי בתצהירו של המנוח אין כל אמירה, ואף לא רמז לאמירה, העומדת בניגוד לאינטרס הכספי-רכושי שלו. התצהיר כולו מבטא את האינטרס של המנוח, ולפיכך אין בו את "סימני האמת" המצדיקים את יישום החריג. 4. **"ראיות אובייקטיביות" כבסיס לקבלת התצהיר:** המבקש טען כי קיומן של ראיות אובייקטיביות (הקלטות, חוות דעת מומחים) מצדיק את קבלת התצהיר. בית המשפט דחה טענה זו, וקבע כי שאלת קבילות התצהיר נבחנת על פי תוכנו והאם הוא מבטא "סימני אמת" (ובפרט, אמירות לרעתו של המצהיר). קיומן של ראיות חיצוניות התומכות בגרסת המנוח אינו רלוונטי לשאלת קבילות התצהיר עצמו. יתרה מכך, אם המבקש סבור שיש לו ראיות התומכות בתביעה גם ללא תצהיר המנוח, הדבר מקל על דחיית הבקשה, שכן הדבר מעיד על כך שהתביעה אינה תלויה דווקא בקבלת התצהיר. 5. **הפרדה בין עילות התביעה:** בית המשפט מציין (בסעיף 10) כי בירור תביעה מסוימת (הלוואה מ-5.11.10) התייתר נוכח הודאה בהחזרתה, אך הדבר אינו משפיע על בחינת הבקשה לגבי תצהירו של המנוח, שהרי הוא מתייחס לשתי עילות התביעה המרכזיות. **סיכום ההחלטה** בית המשפט דחה את הבקשה להגשת תצהירו של המנוח כראיה, בשל היעדר חקירה נגדית, ומכיוון שלא נמצאו בתצהיר "סימני אמת" (אמירות לרעת המצהיר) המצדיקים את יישום החריג לכלל. נקבע כי התצהיר כולו מבטא את האינטרס של המנוח, וכי קיומן של ראיות חיצוניות תומכות אינו רלוונטי לשאלת קבילות התצהיר. כמו כן, הוטלו על המבקש הוצאות בגין בקשה זו. **הערה:** ההחלטה כפופה לסדר הדין האזרחי ולפרשנותו, ואינה מהווה ייעוץ משפטי.