ת"א 34097-11-10

תקציר

זהו תקציר פסק דין בתביעת לשון הרע בין שתי משפחות שכנות בישראל. התובעים, שבבעלותם דירה בקומה הראשונה והשנייה של בניין, האשימו את הנתבעים, בעלי דירת הקרקע, בכך שמנעו מהם למכור את נכסיהם באמצעות הפצת מידע כוזב אודותיו ואודות התובע עצמו, שהוא גם רואה חשבון. טענות השווא כללו כי הדירה נבנתה באופן בלתי חוקי, לא בטיחותי, וכי חלק ממנה ייהרס; התובע היה שקרן, נוכל, זייפן ורמאי; והוא נתן שוחד לעירייה. התובעים גם האשימו את הנתבעים בהשחתת דירתם ומתקניה, לרבות המעלית וחיווט החשמל, ודרשו פיצוי בגין התיקונים, אובדן שכר הדירה ועוגמת הנפש. בית המשפט הכיר בשבעה מקרים שונים של לשון הרע, שכל אחד מהם השפיל את התובעים ופגע בשמם הטוב. הנתבעים לא הצליחו להוכיח אף אחת מהגנתם, ונמצאו חייבים בפיצויים בסך 100,000 ₪ בגין כל מקרה של לשון הרע, בסך כולל של 140,000 ₪, וכן סכומים נוספים בגין נזקי דירה, שכר טרחת חוקר פרטי, אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין, והכל עם הפרשי ריבית והצמדה מהמועדים הנקובים.