בש"פ 2425/21

תקציר

בתיק בית המשפט העליון במשפט אזרחי 2425/21 דן השופט ד' מינץ בערעור של מדינת ישראל על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בעניינו של המשיב, עזיז אבו עסא. נגד המשיב הוגש בעבר כתב אישום המייחס לו איומים, סחיטה באיומים וקשירת קשר לביצוע פשע. בית המשפט המחוזי הכניס אותו תחילה למעצר בפיקוח אלקטרוני, והתיר פעילות חיצונית מוגבלת. על פי בקשה, היא הרחיבה זאת כדי לאפשר השתתפות באירועים דתיים במהלך הרמדאן ועיד אל-פיטר. המערערת, ישראל, ערערה על החלטה זו וטענה כי מתן חופשה כזו סותר את תכלית המעצר בפיקוח אלקטרוני, במיוחד נוכח חומרת האישומים והסיכון הפוטנציאלי הנשקף מהמשיב. בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה, תוך שהוא מציין את מסוכנותן של העבירות ואת בעיות בקרת הדחפים של המשיב כפי שהובלטו על ידי שירות המבחן. השופט הדגיש כי מעצר בפיקוח אלקטרוני צריך לשמש תחליף חזק לכליאה והדגיש את היעדר תקדים למתן חופשות דתיות כדבר שבשגרה. בית המשפט סבר כי כל חופשה צריכה להתאים אך ורק לצרכים אישיים חיוניים או למטרות טיפוליות-שיקומיות כפי שנקבעו בחוק ויש להצדיק אותה בכל מקרה לגופו. בכך ביטל בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי להאריך את חופשתו של המשיב לצורך שמירת מצוות, תוך הדגשת הצורך העליון לאזן בין חירויות הדת לבין שיקולי ביטחון ודרישות הפיקוח המחמירות של מעצר בפיקוח אלקטרוני. פסק הדין שב ומאשר את מעמדו של העצור תחת פיקוח אלקטרוני ומתווה את הפרמטרים המשפטיים למתן סעד זמני בתנאים אלה.