בג"צ 6271/11

תקציר

בפסק הדין בחן בית המשפט שורה של עתירות שערערו על החלטות ועדת המחירים בנוגע לפיקוח על מחירי הדלק. לאחר בחינה מעמיקה, דחה בית המשפט את העתירות, ואישר כי החלטות רגולטוריות מקצועיות נמצאות בתחום סמכותן של הרשויות המוסמכות וכפופות לביקורת שיפוטית מוגבלת. בית המשפט הדגיש את העיקרון לפיו אין להחליף שיקול דעת של רשות מומחית אלא אם נפל פגם משפטי המצדיק התערבות. טענתם העיקרית של העותרים הצביעה על כך שהחלטות הוועדה, ובפרט בנוגע למתודולוגיה של חישוב שולי השיווק והסירוב להכיר בהוצאות מסוימות, היו פגומות. טענות ספציפיות כללו סירוב להכיר בדמי שכירות זקופים, הנחות מסחריות וחילוקי דעות על התשואה המוכרת על ההון. עם זאת, בית המשפט לא מצא עילה מהותית להתערבות, וציין כי הגוף הרגולטורי הפעיל מודלים כלכליים מוכרים והחלטותיו התבססו על ניתוח מעמיק ונתונים תקפים. בית המשפט דחה את הקריאה למנות מומחה חיצוני, בקובעו כי הדבר חורג מעקרונות הביקורת השיפוטית המינהלית. בנוסף, שלל בית המשפט את הצורך בהוראות מעבר ביישום צווים חדשים ושלל כל שיקול דעת שלילי בנוגע לשינויים במתודולוגיות בין צווים שונים, שלטענת העותרים פגעו בהסתמכותם הכלכלית. בית המשפט הגיע למסקנה כי השרים המעורבים מילאו את תפקידם תוך הקפדה על המלצות מקצועיות, ולכן לא פעלו בחוסר סבירות או בשיקולים זרים. לפיכך נדחו העתירות, וכל עותר חויב בהוצאות משפט.