ס"ק 52208-07-14

תקציר

חברת החשמל (המבקשת) הגישה תביעה נגד נציגות העובדים (המשיבות) בבקשה למנוע מהם להטיל סנקציות שיפגעו בפעילות החברה. הסנקציות כללו סירוב להאריך את ההסכמים של עובדים זמניים, מה שיוביל לפיטוריהם, ומניעת קליטת עובדים חדשים. המבקשת טענה כי פעולות אלה ישבשו את אספקת החשמל ויגרמו לנזק כספי משמעותי, במיוחד על רקע המאמצים להפחתת פליטות. פעולות העובדים, לטענת המבקשת, היו בלתי מידתיות ובלתי מוצדקות. עם זאת, בית המשפט קבע אחרת. בית הדין קבע כי המבקשת לא הצליחה לבסס קשר ישיר של סיבה ותוצאה בין הסנקציות של העובדים לבין כל שיבוש אפשרי באספקת החשמל. יתר על כן, בית המשפט מצא כי הנזקים הכספיים להם טענה המבקשת היו מוגזמים ולא נבעו אך ורק ממעשי העובדים. הוכח כי היו בעיות אחרות שהשפיעו על התקדמות הפרויקט. בית המשפט הדגיש כי שביתות וסנקציות, ככלל, גורמות נזק, וזו אינה סיבה מספקת לאסור אותן. במקום זאת, על בית המשפט לאזן בין זכות השביתה לבין אינטרסים אחרים, ובהם בריאות הציבור והפחתת זיהום האוויר. באשר למשא ומתן בין הצדדים, מצא בית הדין כי העובדים תרמו לקשיים בניהול המשא ומתן וכי המבקשת לא מיצתה את כל כיווני הדיון. סירוב העובדים לנהל משא ומתן בשל אי קיום הסכמי עבר יכול להידון בהליכים משפטיים נפרדים. בית הדין דחה גם את טענת העובדים כי החברה אינה מוסמכת לנהל משא ומתן, וקבע כי על שני הצדדים מוטלת חובה לנהל משא ומתן בתום לב. בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי המבקשת תוכל להמשיך ולהעסיק 150 עובדים זמניים החיוניים לפרויקט הפחתת הפליטות. עם זאת, בית המשפט נמנע מלהורות למשיבות להימנע מפעולות ארגוניות כנגד קליטת עובדים חדשים. העובדים הזמניים יישארו כך, ללא כל הארכה של מעמדם התעסוקתי, עד ליום 31.12.2014, אז צפויים הצדדים להגיע להסכמה בנושא. ההחלטה התקבלה מתוך אינטרס לאזן בין הזכויות והחובות של שני הצדדים, מתוך הבנה כי משא ומתן ביניהם עדיין אפשרי והכרחי.