ת"א 4244/02

תקציר

המחלוקת היא על בעלות על חלקת אדמה. התובע טוען כי רכש את הקרקע מהנתבע המנוח בשנת 1991 ובנה עליה בניין מגורים בשנת 1992. נתבעת נוספת, יולנדה, תובעת גם היא את הקרקע, וטוענת כי זכתה בה בהגרלה בשנת 1965. השופט מצא כי טענת התובע כי רכש את הקרקע היא עסקה פיקטיבית שמטרתה לעקור את תביעתה המוצדקת של יולנדה. ייפוי הכוח שהוצג כראיה למכירה נמצא חלקי ולא מספיק להוכחת בעלותו של התובע, שכן חסרים בו פרטים מהותיים כגון התמורה ומועד ההעברה. יתרה מכך, השופט מצא כי המנוח לא התכוון להעביר את זכויותיו לתובע אלא רק השתמש בייפוי הכוח כדי לסכל את זכויותיה של יולנדה. השופט סמך על עדותו של עורך דינה של יולנדה, שאישר כי יולנדה היא הבעלים החוקיים של הקרקע, ודחה את טענת התובע. בקשתה של יולנדה לשכר טרחת עו"ד והוצאות משפט נענתה, והתובע ונתבע נוסף, דקרן, חויבו לשלם יחד סכום של 10,000 ₪.