עת"מ 2341/06

תקציר

עיקר עניינה של עתירה זו נסוב סביב השאלה האם המשיב, מאגר חברות ביטוח המספקות ביטוח רכב חובה, מחויב על פי דין לפרסם מכרז פומבי ל"שירותי חקירה" הנוגעים למקרים של נזקי גוף שנגרמו למבוטחים. העותרת טוענת כי המאגר מהווה "תאגיד שהוקם על פי דין" לפי חוק חובת המכרזים, המחייב מכרזים פומביים. עם זאת, המשיבה טוענת כי היא חברה פרטית בערבון מוגבל, ופוטרת אותה מחובה זו. בנוסף, הצדדים דנים בשאלה האם "שירותי חקירה" דורשים "יחסי אמון מיוחדים", דבר שיפטור עוד יותר את המאגר מעריכת מכרז פומבי. העותרת מציגה גם טענה חלופית, וטוענת כי גם אם בית המשפט ימצא כי המאגר אינו כפוף לחוק חובת המכרזים, עדיין אופיו הציבורי מחייב אותו לערוך מכרז. בית המשפט פותח בהתייחסות לסמכות לדון בתביעתו החלופית של העותר ומגיע למסקנה כי הוא נעדר סמכות לדון בהיבט זה, שכן הוא חורג מהפרמטרים של חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים. במעבר לשאלה העיקרית, בוחן בית המשפט את מעמדו של המשיב ומוצא כי הוא אינו עולה כדי להיחשב "תאגיד שהוקם על פי דין". היסוד המכריע החסר בהתהוותו של המשיב הוא הוראה ממסדית מפורשת וברורה במסגרת החקיקה הראשית. במקום זאת, החקיקה הרלוונטית היא חקיקה משנית, המחייבת באופן פסיבי את הקמת התאגיד על ידי צדדים שלישיים. משכך, קובע בית המשפט כי המשיבה אינה כבולה לחוק חובת המכרזים ודוחה את העתירה, תוך שהוא מורה לעותרת לשלם למשיבה שכר טרחת עורך דין והוצאות. פסק דין זה ניתן בהעדר שני הצדדים ומסמן את סיום העניין.