LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ע"א 24199-06-22

החלטה מחוזי ירושלים

📋
מספר הליך24199-06-22
📂
סוג הליךע"א
📅
תאריך2 באוגוסט 2022
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזירושלים
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםאיסחאק איברהים רשיד סלמאן נ. רשות מקרקעי ישראל
👨‍⚖️
שופטיםאלעזר נחלון

תקציר

להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, המבוסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק ע"א 24199-06-22 (רשיד סלמאן ואח' נ' רשות מקרקעי ישראל ואח')** **א. מבוא: מהות הבקשה והרקע הדיוני** ההחלטה הנדונה עוסקת בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית משפט השלום, אשר ניתן ביום 6.4.2022, עד להכרעה בערעור שהוגש על פסק הדין. הרקע הדיוני מתאר הליך משפטי מורכב שהחל בשתי תובענות: תובענה של המערערים למניעת פינויים והריסת מבנים, וביטול דרישת דמי שימוש; ותביעה שכנגד של המשיבים לסעדים הפוכים – פינוי, הריסה וחיוב בדמי שימוש. **ב. התפתחות ההליך והסכמות הצדדים** 1. **מחיקת תובענה עיקרית:** השלב הראשוני של ההליך התאפיין במחיקת התובענה העיקרית של המערערים בהסכמה. 2. **הסכמה מהותית בתביעה שכנגד:** נקודת המפנה המשמעותית הייתה הסכמת הצדדים בדיון מיום 24.10.2021, אשר ניתנה לה תוקף של החלטה. במסגרת הסכמה זו: * **קבלת התביעה שכנגד:** הוסכם כי התביעה שכנגד תתקבל, בכפוף לסייגים מסוימים. * **סמכות בית המשפט:** בית המשפט הוסמך לקבוע את מועד הפינוי וההריסה לאחר הגשת סיכומים. * **דמי שימוש:** הוסכם על אופן חישוב דמי השימוש, אך הסכמה זו הותנתה באישור ועדת הפשרות ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י), אשר גם תקבע את פריסת התשלומים. * **תנאי מהותי:** נקבע במפורש כי "איחור של 3 חודשים בתשלום דמי השימוש ייחשב כהפרה של פסק הדין ויאפשר לרמ"י לדרוש את תשלום כל החוב במלואו וכן פינוי והריסה לאלתר". 3. **אישור ועדת הפשרות:** ביום 9.11.2021, הודיעו המשיבים כי ועדת הפשרות אישרה את ההסכמה בעניין דמי השימוש. 4. **חזרה מהסכמה:** מספר ימים לאחר מכן, הגישו מערערים 2-1 הודעה על חזרה מהסכמה, בטענה כי ההסכמה הושגה על ידי עו"ד דראושה, שאינו מייצגם. 5. **התייחסות עו"ד דראושה:** עו"ד דראושה הגיב וטען כי מערער 3 הצהיר כי הוא מוסמך לייצג גם את מערערים 2-1, אך התברר כי הצהרה זו אינה נכונה. 6. **דחיית טענת החזרה מהסכמה (בית משפט קמא):** בית משפט השלום דחה את טענת החזרה מהסכמה, תוך ציון כי המערערים ובא כוחם הרשום אפשרו לעו"ד דראושה לייצגם, וכי אי התייצבותם לישיבת ההוכחות הייתה עילה לקבלת התביעה נגדם. **ג. פסק הדין מושא הערעור** ביום 6.4.2022, ניתן פסק דין שדחה את עמדת המשיבים בנוגע למועד הפינוי המיידי, והורה על פינוי והריסה בתוך חמש שנים (עד 6.4.2027). עם זאת, חויבו המערערים לשלם את דמי השימוש, בשישים תשלומים חודשיים. נקבע, בהתאם להסכמה, כי איחור של שלושה חודשים בתשלום יאפשר דרישה לתשלום מלא ופינוי והריסה מיידיים. **ד. עילות הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע** 1. **טענות בערעור:** המערערים טוענים, בין היתר, כי עו"ד דראושה לא ייצג אותם, ולכן ההסכמה אינה מחייבת. כמו כן, הם מעלים טענות נוספות בנוגע לזכויותיהם וטענים כי היה מקום לאפשר להם לפעול מכוח חוק נכסי נפקדים. 2. **טענות בבקשה לעיכוב ביצוע:** המערערים טוענים כי פינויים מבתיהם ועסקיהם, והחיוב הכספי העצום, מטים את מאזן הנוחות לטובתם. הם מדגישים את קיומם של קטינים וילד נכה המתגוררים במקום, וקושי באיתור נכסים חלופיים. כמו כן, הם טוענים לסיכויי ערעור גבוהים. 3. **התנגדות המשיבים:** המשיבים טוענים כי מדובר למעשה בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין כספי, וכי המערערים יכולים להימנע מהפינוי על ידי תשלום דמי השימוש. הם מעלים טענות בדבר חוסר תום לב וסיכויי ערעור נמוכים. **ה. דיון והכרעה – העקרונות המשפטיים ויישומם** 1. **עיכוב ביצוע – מבחנים:** בית המשפט מציג את הכלל המשפטי לפיו הגשת ערעור אינה מעכבת ביצוע פסק דין. עיכוב ביצוע הוא חריג, המותנה בשני מבחנים עיקריים: * **סיכויי הערעור:** האם סיכויי הערעור להתקבל טובים. * **מאזן הנוחות:** האם ביצוע פסק הדין יגרום נזק בלתי הפיך או קושי ממשי להשיב את המצב לקדמותו. * **יחס מקבילית כוחות:** קיים יחס בין שני המבחנים, כאשר סיכויים גבוהים יותר מקלים בדרישת מאזן הנוחות, ולהיפך. * **עדיפות למאזן הנוחות:** מקובל לראות בשיקולי מאזן הנוחות כראשונים במעלה. 2. **נטל השכנוע:** נטל השכנוע להוכיח את התקיימות החריגים לעיכוב ביצוע מוטל על מבקש העיכוב. 3. **עיכוב ביצוע פסק דין כספי:** נקבע כי ככלל, בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין כספי תתקבל רק במקרים חריגים, כאשר הזוכה לא יוכל להשיב את הכספים אם הערעור יתקבל. מצבו הכלכלי של החייב אינו מהווה שיקול עיקרי. 4. **יישום לענייננו:** * **מהות הבקשה:** בית המשפט קובע כי המבוקש הוא למעשה עיכוב מימוש חיובים כספיים, שכן מועד הפינוי הרחוק (5 שנים) מאפשר להכריע בערעור לפניו. המערערים יכולים להימנע מהפינוי על ידי תשלום דמי השימוש. * **היעדר קושי כלכלי:** המערערים לא הציגו ראיות או טענות בדבר קשייהם לעמוד בתשלומים החודשיים, ולא הוכח כי אם יתקבל הערעור, לא יוכלו להיפרע את הכספים ששילמו (בהתחשב במיהות המשיבים). * **סיכויי הערעור:** בית המשפט מציין, בזהירות, כי סיכויי הערעור עשויים להיות נמוכים, במיוחד לגבי מערער 3 (שלא נטען שההסכמה לא הייתה על דעתו) ומערערים 2-1 (בשל סוגיית הייצוג המשפטי והתנהלותם). * **הסתמכות על פסיקה:** בית המשפט מפנה לפסיקות קודמות בנוגע לעיכוב ביצוע פסק דין כספי, המצביעות על רף גבוה לקבלת הבקשה. 5. **החלטה:** * **דחיית הבקשה בעיקרה:** בשל האמור לעיל, הבקשה נדחית בעיקרה. * **הוראה מותנית (חידוש/פשרה):** עם זאת, על מנת למנוע פינוי בשל מחדל בתשלומים עד כה, **בית המשפט מורה כי אם ישלמו המערערים את התשלומים החודשיים החל מספטמבר 2022 ואילך, לא ניתן יהיה לפנותם מהמקרקעין עד להכרעה בערעור.** זוהי הוראה המגלמת גישה פרגמטית, המאפשרת למערערים להישאר במקום בתנאי שימלאו את חיובם הכספי העתידי, וזאת מבלי לגרוע מהטענות לגבי התשלומים שקדמו להחלטה. * **הוצאות:** המערערים חויבו בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של המשיבים. **ו. עקרונות משפטיים וחידושים** 1. **פרשנות הסכמה דיונית:** ההחלטה מדגישה את חשיבות ההסכמות הדיוניות ואת הקושי לחזור מהן. קביעת בית המשפט לגבי המשך הייצוג המשפטי על ידי עו"ד דראושה, למרות טענת המערערים, וההפניות לראיות התומכות בכך (הגשת ראיות, ייצוג בדיונים קודמים, רישום בא כוח אחר אך היעדר פעולה מטעמו) – מלמדות על גישה פרגמטית ואפקטיבית לפרשנות התנהלות הצדדים. 2. **הבחנה בין פסק דין פינוי לפסק דין כספי:** בית המשפט מבחין בין ההיבט הפינוי להיבט הכספי של פסק הדין. אף שניתן פסק דין לפינוי, עיקר הדיון בעיכוב הביצוע מתמקד ביכולת המערערים לעמוד בתשלומים הכספיים, כדרך למניעת הפינוי. 3. **פרשנות מאזן הנוחות בנסיבות של חיוב כספי:** ההחלטה מבהירה כי כאשר ניתן למנוע את הביצוע על ידי תשלום, שאלת מאזן הנוחות מצטמצמת, ובמיוחד כאשר לא מוכח קושי כלכלי. 4. **הוראה מותנית כפשרה דיונית:** ההוראה המותנית בסעיף 18 להחלטה, המאפשרת למערערים להישאר במקרקעין אם ישלמו את התשלומים העתידיים, מהווה מעין "פשרה דיונית" או "פתרון ביניים". היא מכירה בחשיבות הזכות למגורים ולעסקים (כפי שהועלה בטיעוני המערערים לגבי מאזן הנוחות), אך מחייבת מצידם עמידה בתנאים כספיים, ובכך מגינה גם על האינטרס של המשיבים בקבלת דמי השימוש. בכך, ייתכן שיש בה אלמנט של חידוש או יישום יצירתי של סמכות בית המשפט במקרקעין. 5. **חיזוק מעמד הסכמות דיוניות:** ההחלטה מדגישה את מחויבות הצדדים להסכמות דיוניות, ואת הקושי לחזור מהן, במיוחד כאשר הן ניתנו להן תוקף של החלטה. 6. **הערכת סיכויי ערעור:** בית המשפט מבצע הערכה ראשונית, זהירה, של סיכויי הערעור, תוך הפניה לנימוקים של בית משפט קמא, והצבעה על מכשולים אפשריים בדרך. **לסיכום,** ההחלטה משקפת גישה מאוזנת ופרגמטית, תוך יישום נאמן של העקרונות המשפטיים הנוגעים לעיכוב ביצוע פסק דין. היא מדגישה את חשיבותן של הסכמות דיוניות, את הנטל המוטל על מבקש העיכוב, ומציגה פתרון יצירתי כדי לאפשר המשך הליך הוגן תוך מניעת נזק בלתי הפיך, במידה מסוימת, למערערים.

חקיקה מקושרת

חוק נכסי נפקדיםתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018

ע"א 24199-06-22 איסחאק איברהים רשיד סלמאן נ. רשות מקרקעי ישראל, מחוזי (2.8.2022)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית