ערר 8161/11

תקציר

ועדת הערר מצאה כי ערעורו של התובע על היטל ההשבחה היה מוצדק בחלקו. ראשית, הוועדה קבעה כי ערעור על ההיטל אינו מהווה הפרת הסכם, שכן מדובר בזכות חוקית. עם זאת, אם ועדת הערר תקבע כי החיוב הוטל על התובע כדין, אי תשלום יהווה הפרה של ההסכם. שנית, הוועדה מצאה כי ההוראות בהסכמים הקובעות את חבות התובע בתשלום היטל ההשבחה הוסכמו כדין והיו בעלות תוקף מחייב. לפיכך, הוועדה בחנה האם יש לראות בתובע חייב בהיטל השבחה ומצאה כי בנסיבות המקרה הספציפיות, התובע פעל כבעלים של הנכס ומכר זכויות בעלות לצד שלישי. מהראיות עולה כי התובעת הייתה מודעת למעמדה הקנייני והסכימה במודע לשלם את היטל ההשבחה. זאת ועוד, העלייה המשמעותית בערך הקרקע כתוצאה מהתכנית המאושרת, כמו גם עקרון המימוש והצדק החברתי, תמכו במסקנה כי התובעת חייבת בהיטל השבחה. הוועדה הדגישה כי החלטתה התבססה על העובדות הספציפיות של המקרה וייתכן שלא תחול על מצבים אחרים. לבסוף נדחה הערעור, והתובע חויב לשלם את היטל ההשבחה, בצירוף הוצאות הנתבע.