עמ"נ 56255-12-22

תקציר

בית הדין לעררים דחה ערעור בעניין חילוט ערבות משום שהמערער לא הגיש במועדים שנקבעו, אלא פעל באיחור ניכר. גם החלטת החילוט לא התערבה, שכן המערערת לא מיצתה את ההליכים המנהליים במועד. עם זאת, השופט קבע כי על הרשות המינהלית לבחון את טענות המערער ואת בקשתו להשבת הסכום שחולט מטעמי צדק. מדובר באזרח שבן זוגו הזר עזב את הארץ ללא הודעה מוקדמת. מאחר שבן הזוג לא עזב את ישראל בתוך הזמן הנקוב, ערבות האזרח בוטלה. השופט הדגיש כי האזרח אינו יכול לכפות פיזית על בת זוגו לעזוב את הארץ וכי ההליכים המנהליים הנוגעים לערובות טעונים הבהרה. זאת ועוד, החלטת המדינה להעניק לבן הזוג אשרה סתרה את החלטת החילוט והיוותה התנהלות שלטונית פסולה. השופט הורה כי האזרח יוכל לפנות לרשות האוכלוסין וההגירה בבקשה חדשה להחזרת הערבות, ועל הרשות המנהלית לשקול את המקרה מראש. כמו כן עודדו את האזרח לתקן את בקשתו, והמשיב התבקש לבחון אותה בתוך 30 יום. בית המשפט גם המליץ לתקן את נוהל הערבות כך שיבהיר מהן הפעולות שעל האזרחים לנקוט. בסופו של דבר, הערעור נדחה, ללא צו להוצאות, והסכום שהופקד היה אמור להיות מוחזר למערערת.